לפעמים הזול הוא דווקא היקר

והנה מכתב נוסף שקיבלתי השבוע:

"היי אבינועם. רציתי לשתף אותך במקרה שקרה לנו הבוקר. אני איש עסקים וברוך ה' מרוויח טפו טפו בכבוד.

לכבוד הבר מצווה של הילד שלנו שאלנו אותו מה הוא היה רוצה.

אנחנו גרים בישוב דתי מבוסס מאוד במרכז הארץ ואצלנו נהוג שההורים לוקחים את הילדים שלהם לטיול בחו"ל, סקי, נסיעה ליורודיסני או כל דבר 'שווה' אחר.

אז שאלנו את הילד שלנו מה היה הכי משמח אותו ואז הוא אמר לנו:

"לעשות אתך טיול, רק אתה ואני"

"סבבה" עניתי לו, "איפה תרצה? האלפים? שוויץ? לונדון? ארצות הברית?".

הוא הסתכל עליי ואמר לי:

"אבא, לא צריך חו"ל. אפשר גם בארץ. אבל רק אתה ואני. בלי כל העבודה והסמרטפון והמיילים שלך. רק אתה ואני. זה מה שישמח אותי".

ופתאום תפסתי את עצמי דומע כי הייתי בטוח שמה שישמח את הילד שלי יהיה עוד חו"ל ועוד סקי ועוד לונה פארק והילד שלי הגיע ונתן לי על הראש פטיש שמונה טון ובעצם אמר לי:

זה לא הכסף אבא מה שישמח אותי. זו האפשרות להיות איתך ביחד!

ויודע מה? הבנתי גם שיותר קל לי לברוח לנוחות של הסקי והחו"ל ובאמת הרבה יותר קשה לי להתנתק מהעסקים שלי למשך שלושה ימים או שבוע…אבל אם זה מה שישמח אותו, אז זה מה שאני אביא לו.

אני אשמח אם תשתף ושהמסר יעבור לכלל ההורים שקוראים את זה:

לפעמים כל מה שהילדים שלנו רוצים זה פשוט להיות אתנו ביחד. תודה. שייקה."

*

ולא יכולתי שלא לחשוב על כל אותם ילדים אחרים שלא תמיד מסוגלים או יודעים לברור את המילים הנכונות בכדי לבטא ולהעביר את התחושות שלהם ומבחינת ההורים שלהם אין ספק שעם כרטיס הטיסה הם נתנו להם את החוויה של החיים שלהם, כאשר בעצם לו היו שואלים את ילדיהם היו מקבלים תשובה הרבה יותר פשוטה לשאלה: מה יוכל באמת לשמח אתכם?

כי אם נחשוב על זה, אז לפעמים באמת הרבה יותר קל לנו להתנתק מהעבודה ומהסמרטפון דווקא דרך הטיסה לחו"ל מאשר פשוט להעביר את המכשיר שלנו למצב טיסה כאן בארץ…

אז בפעם הבאה שאתם רוצים להעניק לילדים שלכם את מתנת בר המצווה/בת מצווה החלומית שלהם:

אולי נתחיל מקביעת ונעיצה ביומן של זמן איכות קבוע עם הילדים כאן בארץ.

פחות יקר אבל ייתכן שעבורם מדובר במתנה לא פחות משמעותית. (ויקרא תש"פ)