בודהיזם (חלק ראשון)
ראשית ישנו צורך להבין כי למרות האוירה 'הרוחנית' האופפת את תרבויות המזרח, הבודהיזם הינו לא יותר מאשר פיתוח של עבודה
ראשית ישנו צורך להבין כי למרות האוירה 'הרוחנית' האופפת את תרבויות המזרח, הבודהיזם הינו לא יותר מאשר פיתוח של עבודה
בפעם שעברנו סקרנו את עיקרי האידאולוגיה הדתית – הן הנוצרית והן המוסלמית – אשר המכנה המשותף לשתיהן הוא הדגשת החוויה
בגמרא במסכת שבת (פו, ב-פז, א) אנו מוצאים סוגיה העוסקת בתיאור השבוע המופלא אשר עבר על בני ישראל לפני קבלת
התורה מלמדת אותנו על סוגי קורבנות אותם צריך אדם פרטי להקריב בהזדמנויות שונות בחייו: קורבן עולה, חטאת, שלמים וכדומה; מעבר
במבט ראשון נדמה כי חודש תמוז, החודש הפותח את ימי החורבן, מכיל בתוכו את כל המרכיבים על מנת לגרום לנו
על פי רוב, התפיסה הדתית המקובלת מזלזלת בחזות האסתטית. על פניו נדמה כי התעסקות ביופי חיצוני מסיטה את האדם מן
המושג 'עין הרע' נתפס על פי רוב כמושג מיסטי. כלומר, כמציאות בה יכול אדם להינזק רק מעצם היותו מושא לקנאתו/מבטו
יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרוֹצִי וְאֶת ד' תַּעֲרִיצִי. עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה. "יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרוֹצִי וְאֶת ד' תַּעֲרִיצִי" –
תורה היא דבר נפלא. התורה פותחת לאדם פתח לעולם עליון, למרחבים אינסופיים. התורה נמשלה למים, למטמון זהב, לאור השמש. התורה
בתנ"ך מופיעים מידי פעם התראות על עונשים שיגיעו במידה ולא נתנהל נכון מבחינה מוסרית: בצורת, רעב, מחלות, חורבן וכדומה. לא