בגדי אחשוורוש החדשים
שבת פרשת "תצווה" ("זכור") סמוכה השנה לפורים. קיים מכנה משותף מעניין במיוחד בין הפרשה לבין מגילת אסתר, והוא נושא הבגדים.
שבת פרשת "תצווה" ("זכור") סמוכה השנה לפורים. קיים מכנה משותף מעניין במיוחד בין הפרשה לבין מגילת אסתר, והוא נושא הבגדים.
את פרשת תצווה קוראים אנו בדרך כלל בסמוך לפורים. לעיתים קרובות זו גם פרשת זכור. אנו קוראים את החובה למחות
הפטרת פרשת זכור מהווה עבורי כתב חידה. היא נקראת סמוך לחג הפורים, משום חובת מחיית עמלק, אולם תוכן האירועים בה
למי שייך הכבוד עו"ד ירון קנר מנהל מרכז הינם " וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (כ"ח, ב'). לבגדי הכהנים
המילה החותמת את הפסוק הראשון בפרשה " וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת
מן המפורסמות היא, שבגדי הכהן הגדול אינם מדי עבודה רגילים או תלבושת ייצוגית. עצם לבישת הבגדים היא מצווה המוטלת עליו,
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ כֵּן תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל" (שמואל א', ט"ו,
חז"ל לא אמרו "משנכנס אדר מרבים בשמחה", אלא – "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם
בספרו, האדם המשחק, מייחס יוהאן הויזינגה שלל התנהגויות אנושיות ליסוד ה'משחק'. שפה, גינונים, התאגדויות, ומעמדות- כל אלו בעיניו הם חלק
קל יותר לגייס תורם לבניית מבנה ישיבה מאשר לתחזוקתה השוטפת. המבנה קבוע והתרומה ניכרת לכל עובר אורח, במיוחד אם מתנוסס
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון