בגדי אחשוורוש החדשים
שבת פרשת "תצווה" ("זכור") סמוכה השנה לפורים. קיים מכנה משותף מעניין במיוחד בין הפרשה לבין מגילת אסתר, והוא נושא הבגדים.
שבת פרשת "תצווה" ("זכור") סמוכה השנה לפורים. קיים מכנה משותף מעניין במיוחד בין הפרשה לבין מגילת אסתר, והוא נושא הבגדים.
את פרשת תצווה קוראים אנו בדרך כלל בסמוך לפורים. לעיתים קרובות זו גם פרשת זכור. אנו קוראים את החובה למחות
הפטרת פרשת זכור מהווה עבורי כתב חידה. היא נקראת סמוך לחג הפורים, משום חובת מחיית עמלק, אולם תוכן האירועים בה
למי שייך הכבוד עו"ד ירון קנר מנהל מרכז הינם " וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (כ"ח, ב'). לבגדי הכהנים
המילה החותמת את הפסוק הראשון בפרשה " וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת
מן המפורסמות היא, שבגדי הכהן הגדול אינם מדי עבודה רגילים או תלבושת ייצוגית. עצם לבישת הבגדים היא מצווה המוטלת עליו,
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ כֵּן תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל" (שמואל א', ט"ו,
חז"ל לא אמרו "משנכנס אדר מרבים בשמחה", אלא – "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם
בספרו, האדם המשחק, מייחס יוהאן הויזינגה שלל התנהגויות אנושיות ליסוד ה'משחק'. שפה, גינונים, התאגדויות, ומעמדות- כל אלו בעיניו הם חלק
קל יותר לגייס תורם לבניית מבנה ישיבה מאשר לתחזוקתה השוטפת. המבנה קבוע והתרומה ניכרת לכל עובר אורח, במיוחד אם מתנוסס