הרב אבינדב אבוקרט (רב קהילת אברהם יגל, גבעת שמואל)מן המפורסמות היא, שבגדי הכהן הגדול אינם מדי עבודה רגילים או תלבושת ייצוגית. עצם לבישת הבגדים היא מצווה המוטלת עליו, ויש בה ממד נוסף של כפרה המתלווה לעבודתו בהקרבת הקרבנות וברכת העם. אחד הביטויים לכך הוא לבישת הכתונת, הבאה לכפר על שפיכות דמים [ערכין טז א]. בטעם הדבר אנו מוצאים ביאור נפלא בדברי רבינו בחיי המבאר שהגוף שלנו הוא למעשה בגד כתונת לנפש המתלבשת בו. לכן, הכפרה על הרוצח שהשחית את בגדו-גופו של הנרצח היא על ידי לבישת כתונת. הכתונת הראשונה שנזכרה בתורה היא כתונת העור שעשה א-לוהים לאדם ואשתו בגירושם מן הגן. למעשה, באותו רגע הפכו שניהם מגוף רוחני מלא אור לגוף פיזי מלובש בגשמיות. הכתונת כביטוי לגופו של האדם מופיעה מאז באירועי רצח או ניסיונות לרצח. קין, הרוצח הראשון, עסק בפשתן ממנו מכינים בגדים [כולל כתונת הכהן הגדול!], אחי יוסף מקפידים לטבול את כתונת אחיהם בדם כביטוי לרציחתו המדומה.
הכתונת מבטאת את הטבעיות המקורית של האדם בעודו נמצא בתוככי ביתו. עוד לפני המעלות השכליות וההתייחסות לנפשו ומחשבתו של האדם, מבליטה הכתונת את חשיבות גופו וטבעו. "כתונת תשבץ.. היא מלבישה אפוא את טבעו האנימאלי של האדם בתכונה של טהרה ההולמת את תעודתו כיציר נברא.. את היצרים והגירויים השפלים, המורמים על ידי הטהרה מתוך תחום השיעבוד החושני אל תחום החירות המוסרית" [רש"ר הירש שמות כח]. דברים אלו באים לידי ביטוי במילותיו החריפות של הרב קוק- "גדולה היא תביעתנו הגופנית. גוף בריא אנחנו צריכים. התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש.. כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה.., גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על שרירים חזקים" [שמונה קבצים קובץ ג רעג].
קדושת הגוף ומעלתו הרוחנית הוא רעיון נעלה ביותר, יש בו הסתכלות מרוממת על עולם החומר והבריאה. אבל כאן טמונה סכנה עצומה. ההתמקדות בגוף עצמו עלולה להביא להערצת הגשמיות והטבעיות תוך איבוד רסן. "שאיפת הגבורה הגופנית אצל ישראל שהיא צריכה להיות מסוננת, מטוהרת ומשומרת מכל דרכי השלילה הנכרכים עמה.., דוקא באותה הרגע עצמה לא לשכח שעלינו החובה שלא לעשות את מעשנו רק על-פי דימויים וחיקויים קופיים" [אדר היקר עמ' נב-נג]. משום כך, לצד הכתונת חייב הכהן ללבוש גם מכנסיים, הם שיבטאו את הריסון של הטבע ואת כיסוי המקומות השפלים שיש בו. "שאר מלבושים כלם כבוד הגוף הם, והרי המכנסים אינם רק להסיר הגנאי, והערוה לכסות,.., לכך נאמר אצל הבגדים "לכבוד ולתפארת", ולא נאמר 'והלבשתם' על המכנסים,.., ובכל מקום לא יחבר המכנסים עם שאר מלבושי כבוד, שאינו דומה ואינו שוה להם" [מהר"ל גור אריה שמות כח מ]. במקום להחצין או להבליט את הדברים הפיזיים, בוחרים להצניע אותם ולמסגר אותם במקומם הראוי. המכנסיים מונעים מהאדם להשתעבד לתאוותיו. לא פלא אם כן שחז"ל מוצאים בו אמצעי לכפרה על חטא גילוי עריות שכולו שעבוד לכוחות שפלים.
בלבישת בגדים אלו מתקיים השילוב המושלם של היחס אל הטבע. מצד אחד, אין הכחשה של הטבע או הפיכתו לאין או למוקצה. הגוף הטבעי מקבל את מקומו ואת ערכו המכובד כבסיס להתעלות רוחנית. מצד שני, אין התעלמות מהנקודות השפלות של הגוף ומהחולשות שלו. בגדים אלו- הכתונת והמכנסיים- הם לכאורה בגדים פשוטים ונסתרים, שאין בהם כמעט קודש. אבל רק הם מצליחים לכפר על עבירות שנאמר עליהם 'יהרג ואל יעבור'. מי שמקדש את גופו ומכבד אותו אינו צריך להיהרג כיון שחייו מלאי קדושה בריאה.
(תצווה תשעח)
