מאמר אחרון בסדרה ברשימותיי הקודמות הבאתי מספר רב של סוגיות שאמורות לשרטט, לעניות דעתי, את מודל החינוך התורני האמיתי, שמושתת על דברי רבותינו הגדולים, החל
מאמר שביעי בסדרה ברשימתנו הקודמת עסקנו בהשקפתו של ר' משה פיינשטיין על אודות התלמיד אותו רשאים מנהלי תלמוד תורה לא לקבל. כמו כן, ראינו כמה
מאמר שישי בסדרה ברשימותיי הקודמות הראיתי שחז"ל, החל מאנשי כנסת הגדולה וכלה בדורות האמוראים, קראו להרבות בתלמידים, לפי כל מדד אפשרי. יתר על כן, ראינו
על אף ההכרעה הפשוטה בסוגייתנו במשנה, עליה עמדנו בשבוע שעבר, לפיה יש לקבל כל תלמיד, ללא קשר למוצאו ולמעמדו הכלכלי-חברתי-תורני, מכח הצו של אנשי כנסת
פרשת הילדות האתיופיות צריכה להיבחן במבט רחב יותר. מדובר במפגש מורכב של מערכת חינוך שהממד הפרטי בה גדול מידי; ברצון שיש בו סתירה פנימית –
והעמידו תלמידים הרבה…(מסכת אבות) ד"ר יחיאל שרמן בסיס קיומנו במשך אלפי שנים הוא מסירת התורה מדור לדור. תחילתה של מסכת אבות עוסקת במסירה זו. "משה
בזמן שהילדים שלכם מצלמים סרטונים לאפליקציית הטיקטוק – יש נערות שבשנות התיכון או אחרי השירות בוחרות להתעורר מוקדם ולעבוד בעבודה חקלאית – מבלי לוותר על
עם ההתרגשות של פתיחת שנת הלימודים, אסור לשכוח להפעיל מחדש את הנורות האדומות. החרם היה קיים מאז ומעולם, אך נדמה שתפח לממדים מפלצתיים בעידן הרשתות
בתי ספר ממלכתיים שמבקשים לתגבר את לימודי היהדות # ילדים חילוניים לחלוטין שמתפללים מדי יום # בתי ספר משלבים בהם לומדים דתיים וחילונים יחדיו #
גאוני הדור – בפעם הבאה שאתם אומרים "הנוער של היום" תיזכרו בנערים ובנערות שלומדים לתואר במקביל ללימודי התיכון. לנו זה לא נשמע כיף, אבל הם
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
