הפתיח הזה של 'כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ', מופיע וחוזר על עצמו במספר מקומות בתורה, כפסוק פותח לציוויים ולמחויבויות שיחולו על העם עם כניסתו לארץ. כמו בהרבה דברים
פרשת אמור, ובעיקר השנה, היא הזדמנות מצוינת להזכיר לעצמנו את מהות יום השבת. דברי הרמב"ן בפרשה הם יסוד היסודות: ניתן לשמור את כל הלכות שבת
אחת הסוגיות החשובות על סדר היום החברתי בעולם בכלל, ובישראל בפרט, היא ההתייחסות לאנשים עם מוגבלות. בעניין זה עברה מדינת ישראל דרך ארוכה. למן המעבר
'ליל הסדר', כשמו כן הוא. החל מערב זה מתחילה תקופה של 'סדר ישראלי ועולמי' המסתיימים בחג שבועות. וזהו סדרן של הימים החשובים בתקופה הרת גורל
ישי אילן, עו"ד הגמרא במסכת יבמות דף ס"ב : אומרת : "ר"ע אומר למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו. היו לו תלמידים בילדותו, יהיו לו
תחילתה של פרשת השבוע, 'אמור', מציבה בפנינו אתגר קשה, כאשר היא מפלה ומדירה בעלי נכויות מעבודת המקדש, וקובעת שכהן בעל מום שיעבוד עבודה חילל בכך
הרב ארלה הראל ראש ישיבת 'לב חדש' שילה חז"ל לימדונו ש'אין דורשין בעריות בשלשה', לימוד עניינים שהצנעה יפה להם, ראוי לו שייעשה באינטימיות. דבר זה
הקריאה של התורה למשפט אחד בפסוק החותם את פרשתנו, מתפרשת בחז"ל במספר אופנים. האפשרות האחת היא לומר שהתורה מצווה על פרוצדורה משפטית אחידה. ניהול סדרי
פרשת המועדות מהווה נושא משמעותי בפרשה. ברם, במרכז הפרשה מצוי פסוק, שלכאורה אינו קשור לסדר המועדות אלא להלכות מתנות עניים: 'וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא
פרשנים רבים תוהים מדוע חג השבועות מוזכר בתפילה ובחז"ל כיום מתן תורה וכחג מתן תורה, ואילו בתורה הגדרת היום ככזה כלל אינה מופיעה. בציווי החשוב
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
