כל המאמרים במדור וארא

משה ואהרון יוצאים לשליחותם, עומדים בפני פרעה ותובעים ממנו לשחרר את העם. והנה, בתוך פעולת השליחות מופיע תיאור ייחוסם של משה ואהרון: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי

הקב"ה הנחית על פרעה ומצרים עשר מכות. מדוע אי אפשר היה להסתפק במכה אחת כדוגמת מכת בכורות ששכנעה את פרעה לשלח את עם ישראל מארצו,

במסגרת מכת הכינים מלאה מצרים בכינים והן רחשו על עפר הארץ, ועל האדם והבהמה. מעניינת העובדה שדווקא מכת כינים מתישה את כוחם של חרטומי מצרים,

תחילתה של פרשתנו: "וארא אל אברהם וגו'" (שמות ו ג), מהווה מענה לתלונה של משה רבנו לקב"ה, בסוף הפרשה הקודמת, על העמקת השעבוד והתארכות הגלות.

מהו ההפך מ"לב כבד"? בפרשתנו אנו למדים על הכבדת הלב של פרעה. מהקשר הדברים נראה כי "לב כבד" מורכב משתי תנועות נפשיות פנימיות. ראשונה בהן

שני תארים הוצמדו לדמותו של משה רבנו. האחד- רועה צאן: 'וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה', והשני – איש הא-לוהים: 'תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱ-לֹהִים'. שני תארים שנראים על

התיאור המרתק של פרשיות יציאת מצרים מתאר את תהליך הפיכתם של מנהיגי העם, משה ואהרן, בצו הקב"ה, ממנהיגים רציונליים, שהגיעו זה כבר לגיל גבורות(!), רבי