מניעי המתגייר בספרות ההלכה בעת החדשה – שיקולי מדיניות הלכתית בעת החדשה. מבוא
פרק נ' בחטיבה הקודמת עסקנו בניתוח הפרשנויות שהוצעו למושג "לשם שמיים". יש שהרחיבו את משמעותו ופתחו שערי גיור, ויש
פרק נ' בחטיבה הקודמת עסקנו בניתוח הפרשנויות שהוצעו למושג "לשם שמיים". יש שהרחיבו את משמעותו ופתחו שערי גיור, ויש
פרק מ"ט הרב משה הכהן סבור כי למונח "לשם שמיים" יש משמעות חיובית ועל בית הדין מוטלת החובה לוודא
פרק מ"ח בפרקים הקודמים ניתחתי את הפרשנות המרחיבה למושג "לשם שמיים". עתה נפנה לפרשנות המצמצמת של מושג זה, שפותחה כביקורת
פרק מ"ז בפרקים הקודמים הצגנו שתי פרשנויות למושג "לשם שמיים". לפי פרשנות אחת של הרב קלוגר תנאי זה מתממש במילואו
פרק מ"ו בפרק הקודם ראינו את תחילת המהלך הפרשני השיטתי החדש של המושג "לשם שמיים". לפי המהרש"ק, תנאי של גיור
פרק מ"ה בפרק זה נפתח את הדיון בפרשנות המושג "לשם שמיים". אחד מחכמי ההלכה הראשונים בעת החדשה שנזקק לדיון בעניין
פרק מ"ד במאתיים השנים האחרונות התחוללו תמורות עמוקות בעולם שהשפיעו עמוקות גם על הקהילה היהודית. תהליכי חילון החלו להיות
פרק מ"ג בפרקים הקודמים הצגתי את עמדתו הייחודית של בעל 'הגהות מרדכי'. עמדה זו לא חדרה אל השיח ההלכתי בתקופת
פרק מ"ב בשני הפרקים הקודמים ניתחנו את עמדת בעל 'הגהות מרדכי', והגענו למסקנה כי עמדתו בעייתית. נוכל לדייק את הבעיה;
פרק מ"א בפרק הקודם התחלנו לדון בדברי בעל הגהות מרדכי, המציע עמדה הלכתית חריגה. הוא מנסחה כפירוש לדברי רב הקובע
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן