השיח הציבורי על עקרונות הצניעות והיחסים ש'בינו לבינה' ביהדות, אינו יורד מסדר היום הציבורי והתקשורתי. לרוב הוא מועלה מתוך הגישה הפוסט מודרנית שמנסה להציג אותם
"וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים". פסוק זה הוא ללא ספק שיאו של סיפור בלעם-האתון והמלאך,
פרשת בלק מתובלת בדמויים רבים מעולם הטבע. בלק בן צפור, כפרעה, חושש מפני ריבויו העצום של עם ישראל (שמות א, ח). הוא משתמש בדימוי של
פרשתנו עוסקת רובה ככולה בסיפור מזימתו של בלק להזיק את ישראל בעזרת קללותיו של בלעם והתשועה שעשה הקב"ה לישראל בהופכו את הקללה לברכה. במהותו של
ניסיונו של בלעם ללכת לקלל את ישראל למרות עמדתו של הקב"ה מגלה לנו עד היכן מגיע כח הבחירה החופשית. בכמה מקומות מודיעה לנו התורה שיש
"מסע תגליות אמיתי איננו למצוא נוף חדש, אלא להיות בעל *עיניים* חדשות". (מרסל פרוסט). אתה רק מסתכל או ממש רואה? אתה רק רואה או גם
המשפט: "אין דבר העומד בפני הרצון" הוא פתגם עממי, שאינו מופיע במקורות חז"ל. סבורני שיש בו גם בעייתיות רבה, שכן הוא קובע שביכולת האדם
מנהיגים, חברי כנסת ושרים צריכים לתת דוגמה אישית, מופת התנהגותי לציבור! איזו דוגמה אישית הם נותנים כשהם משקרים?! בתקופה האחרונה אנו עדים לשכתוב סולם
כל התורה היא כולה קודש וכולה אמת, וכבר עסקנו בפרשת בלעם מבחינה זו, שאמרה התורה שהקב"ה הפך את הקללה לברכה. היינו שלמילים עצמן שבלעם השתמש
אצל עובד ה' האתיופי כמעט ולא מקוננות שאלות של גורל וספקות האברבנאל שואל: "אם הוא יתברך הרשה את בלעם ללכת, איך אחרי שהלך נאמר 'ויחר
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
