כל המאמרים במדור דברים

תובנה חשובה ביותר מודגשת במקרא ביכורים, ועורכי ההגדה ביקשו להדגיש גם בחג החרות: צרות עם ישראל מתחילות תמיד משנאת אחים ברצוני לבדוק מניין התחילו צרותינו

בין פסוקי התוכחות המחרידות שבפרשתנו ישנו אחד שהוא קשה במיוחד: "והיה כאשר שש ד' עליכם להטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ד' עליכם להאביד אתכם

  אנשי כנסת הגדולה שתיקנו את תפילת שמונה עשרה, הכניסו בה כוונות הפועלות באופן נסתר בפרשת השבוע כותבת התורה את התהליך שעובר אדם הבא להקריב

אחד מיעדי מערכת החינוך הוא להוציא מהמערכת בתום 12 שנות הלימוד אנשים אופטימיים תחילת שנת לימודים, עם כל ההתרגשות של שלום כיתה א', של ילקוט

שימוש במילה ״ברית״ כדי לבטא את עולם אמונתנו הדתית מכונן חיים עמוקים מאוד ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר

עיקרה של פרשת כי תבוא היא פרשיית "הברכות והקללות". כאשר אנו קוראים חלק זה קל לראות שהקללות תופסות נפח רחב יותר מאשר הברכות. יחד עם

תחושת החיסרון קיימת כנתון אינהרנטי באדם באשר הוא, ללא שום קשר למציאות אותה הוא חווה הטיעון ו/או הדיסונאנס בלתי נתפסים. את רשימת הצרות שיבואו עלינו

התודה הפרטית של הבאת הביכורים משתלבת בתודה הלאומית "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ… וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל

פרשת כי תצא נושאת בתואר שיאנית המצוות, היא מחזיקה בתואר הפרשה העמוסה ביותר בנורמות יותר מכל פרשיות התורה. מוני המצוות מזהים בפרשה 74 מצוות, מתחומים

"קראתי את מאמרך "הוצאת זרע במנהג יהודי אתיופיה" אשר הופיע ב"שבתון" . במאמר הנ"ל אתה מתייחס להבדל שיש בין התפיסה הרבנית בעניין שז"ל לבין התפיסה