כל הפוסטים בפרופסור אבי שגיא

פרק כ"ה עמדתו של רב יוסף, שלפיה גר קטן יכול למחות על גיורו בבגרותו, עוררה דיון כבר בספרות התלמודית. אביי

רצון הגר להצטרף לעם ישראל הוא היסוד המכריע, ממנו נובעת התחייבותו במצוות, זאת בדומה לכל יהודי פרק כ' בפרק יט

רצון הגר להצטרף לעם ישראל הוא עיקר הגיור, ולא ההתחייבות לשמירת תורה ומצוות פרק י"ט מצינו בתוספתא: "גר שקיבל עליו

יש צורך באישור של הצטרפות לעם היהודי. האם אישור זה חייב להיעשות בפני גוף מוסדי? בפרקים הקודמים ראינו את המעמד

גיור מחייב נוכחות שלשה. קביעת רבי יהודה ברורה: "גר שנתגייר בבי"ד – הרי זה גר, בינו לבין עצמו – אינו

המשנה קובעת: "כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת" (שבת פרק ז, א). חכמי

גיור וזהות יהודיות – חלק י' בפרק ט' עסקנו בזיקת הגר למורשת היהודית, דרך השאלה: האם גר יכול להתייחס לא-ל

במאמר הקודם, חלק ח' ראינו את קביעת המשנה (ביכורים א, ד), שלפיה הגר מביא ביכורים אבל אינו קורא את הפסוקים,

המונח "זרע ישראל", שעלה במאמרים הקודמים, מתייחס להיבט הגנאלוגי של הקיום היהודי –יהודי הוא מזרע ישראל. במקורות המקראיים עולה קדימות

במדורים הקודמים הוזכרו דברי רב סעדיה גאון הקובע: "אומתנו בני ישראל אינה אומה אלא בתורותיה" (אמונות ודעות, מאמר שלישי, פרק