הַלְוַאי אוֹתִי עָזָבוּ וְתוֹרָתִי שָׁמָרוּ
אני יכול רק לתאר לעצמי שתקופה של בחירות היא תקופה קשה לקב"ה. כל כך הרבה מחלוקות, מריבות, פילוגים, לשון הרע
כל הפוסטים באבי רט
יהודה ומרדכי- 2107 שנות גבורה
קו יהודי ישיר נמתח ונמשך בין המפקדה של יהודה המכבי אי שם בהרי יהודה לבין הבונקר של מרדכי אנילביץ' ברחוב
כִּי אִם יִשְׂרָאֵל
על פניו, הבחירות שנראות עתה קרובות מתמיד הן דבר מיותר ויקר. שנתיים אחרי הבחירות הקודמות, ללכת עוד פעם לקלפי, להשחית
שתלתם ניגונים בשדה נחמיה
זכיתי להיות בתחילת השבוע שותף לאירוע, שכל מי שנכח בו חש שהוא נוטל חלק בעוד פרק בהיסטוריה של העם והלאום
וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו
ידי עשו – מערכה ראשונה "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר" [פרשת תולדות]
עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל
קשה למצוא נקודות אור או נחמה בתוך ימי החשיכה הללו בהם אנו קוברים את מתינו בזה אחר זה. רק בחודש
סדום- לא מה שחשבתם
כשהייתי ילד, נהגתי לדמיין את סדום ועמורה כעיירות במערב הפרוע. בעיני רוחי ראיתי איך ברחובות הראשיים של סדום ועמורה רוכב
וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף
דמותו של יעקב מרתקת, מעוררת השראה ומחייבת לימוד. מה לא עבר עליו בחיים? עוד בהיותו ברחם אמו כבר התרוצץ עם
יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי
בתוך כל הדרמה ההיסטורית האדירה של אירועי משפחת יעקב ובניו- המכירה, הירידה למצרים, וכל דרמות המשנה הנלוות כביכול בשולי המאורעות,
הַכֶּר נָא
אחד הרגעים הטראגיים ביותר בקורות ימי ישראל הוא הרגע האכזרי, הציני והבלתי נתפס הזה, בו ילדים עומדים מול אביהם, מבשרים