בתיאור מעמד קבלת התורה מתואר הר סיני שמתמר בעשן כבד מאש ה': "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן
הארבה הוא אחת מתופעות הטבע המשמעותיות ביותר בעת העתיקה. בשל כך היא נצרבה עמוק בתודעה האנושית. עד לאמצע המאה העשרים פקדו את ארץ-ישראל להקות
כאשר יוסף נפרד מאחיו בטרם יחזרו לארץ כנען, הוא מעניק להם מתנות: "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת"
"חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף" (לז לא-לג) נופה של ארץ ישראל בטרם נאחזו בה בני ישראל אופיין בתכסית צומח של חורש סבוך באזור
בתקופת המקרא היו מספר לשונות שולטים במרחב של הסהר הפורה, כמו האכדית ששימשה כלשון בינלאומית או המצרית. הלשון בה דיברו בני משפחת אברהם בהיותם בחרן
"גם תבן גם מספוא" (בראשית כד, כה) כאשר עבד אברהם מגיע לחרן לקראת ערב, הוא פוגש את רבקה שמציעה להשקותו ואת גמליו במים, מזמינה
"ולא נשא אותם הארץ" (יג, ו) אחת הבעיות הקשות עמן התמודדו אבותינו רועי הצאן היתה של "כושר נשיאה" של הבקר והצאן לנוכח שטחי מרעה
זכו התנינים שיוזכרו בשמם בנפרד מכל שאר בעלי החיים שנבראו: "וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם" (בראשית א, כא). הטעם
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
