כל המאמרים במדור בעיניים של מוטי

כשהחיילים נלחמים- כולם, אבל כולם, צריכים לשנות את ה'מוד'. לחפש את המשותף. את המאחד. עתה, כך נראה, המאבק נגד הרפורמה אך יחמיר   לתחושתי, אין

שרים וח"כים מהמחנה ה'סרוג', מתפתלים על כסאותיהם, מתחבטים, עוברים ייסורי נפש ממש במאמץ "לספק את הסחורה" לעיתונאים ואיכשהו לגנות את הפוגרומים שעורכים (קומץ) יהודים בכפרים

  מה שמדהים אותי לא פחות מהמרץ הבלתי נלאה של החברים המוכשרים מש"ס הוא שתיקת רבנים ושתיקת אנשי מפתח בהנהגה הציונית דתית, אל מול הסכנה

הסיעות החרדיות לא פראייריות, מבושמות מהטנא המלא בתקציבים שקיבלו, וממה שמסתמן כהצלחה מטאורית צפויה בכיבושי היעד שלהם בתחום הרבנות הראשית והג'ובים ברבנויות, לא הן שיראו

שו"ת על המאבקים בדרך לרבנות הראשית: ש. מתי ייערכו הבחירות? הבחירות לרבנות הראשית תוכננו להתקיים בחודש אב השנה, דא עקא, לחברים בש"ס יש עניין לדחות

מה מתברר? ממשלת הימין-ימין אישרה בתקציבה החדש את המשך תוכנית החומש למגזר הערבי כמו הממשלה הקודמת בסך של 26.5 מיליארד ₪(!) לשנים 2021-2026 ל"שילוב המגזר

לעימות הזה בין הסיעות הדתיות בכנסת, עשויות להיות שתי השלכות רוחב. האחת- יתקשו מאוד להגיע להסכמה על מועמד אחד לרב ראשי לישראל, והשנייה- הבחירות המקומיות

  לא שחור-לבן את 'הכספים הייחודיים' לא המציאה הקואליציה הנוכחית. אבל הסכום שאושר השבוע – כ-14 מיליארד שקל- שובר כל שיא. התיאבון של השותפות הקואליציוניות

  אם בעבר ה'דילים' בין המפלגות על משרות הרבנים הראשיים לישראל נשמרו ככה בשושו, בשקט, בין יודעי ח"ן, הפעם הכל גלוי. פשוט, כי אפילו הבושה

מתקבל הרושם שנתניהו חזר לקחת את העניינים בידיים. הרושם הוא, שבביתו שלו- הליכוד- מחכה לו הרבה עבודה. וכעת, כשהבן יאיר בגלות בחו"ל, יש אחד פחות