כל המאמרים במדור על סדר היום

ישנו איזון עדין בין התביעות שהתורה תובעת מהאדם לבין ההכרה שלה באנושיותו. מחד גיסא, אין התורה מקבלת את האידיאולוגיה הכפרנית הטוענת כי על האדם לקבל

שתי סכנות אורבות לשלטון בישראל, והתורה בפרשת השבוע מזהירה מהן מאוד מאוד. ראשונה בהן היא "רום לבבו מאחיו" – שלטון השוכח את משימתו העיקרית, והיא

"למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה" – בדברים אלה קרא הנביא לסידור נכון של מצוות ד'. מצוות הא-לוהים בנויות כפירמידה. יש

נביאי ישראל וחכמיהם העלו פעמים רבות את סוגיית "צדיק ורע לו רשע וטוב לו". קושי עז הם חשו באותן מציאויות בהן נראה כי אין הקב"ה

מה אנו אמורים ללמוד מנקמת ד' במדיין? פרשתנו כוללת בתוכה את אחד ממעשי הנקם הקשים ביותר, בו מצטווה עם ישראל לעבור במחנה מדיין, ולהרוג את

בשבת בה אנו קוראים על ייחודם של ישראל כאומה אחת אנו צריכים להעלות על סדר יומנו את שאלת המשימה המוטלת עלינו בהקשר זה ; בשעה

בספר יחזקאל פרק כ מסופר כי זקני ישראל באו אל יחזקאל בתביעה: כיוון שהם נמצאים בגלות אין עוד טעם לקיום מצוות חלקי ומצומצם. תביעתם כנראה

מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא – מדברי מורנו הרב עמיטל הי"ו למדנו כי בפסוק זה מצוי המתח הגדול בין הקולקטיביות לבין האינדיווידואליזם. חלקו הראשון