כל המאמרים במדור מועדים

חננאל ובר, רו"ח, MBA מגילת אסתר מסתיימת, כידוע, בפסוק "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח, טז). האמנם? האם כל היהודים זכו לאותה הרגשה

  אחד הפיוטים החשובים שנכתבו לימי הפורים בתולדות עמנו הוא יצירתו של הפייטן הדגול לוין קיפניס, "אני פורים" (באמת! קיפניס, חתן פרס ישראל, כתב מאות

מגילת אסתר מתארת מהפכים שונים. בפורים אנו מציינים בעיקר את המהפך שהביא להצלת עם ישראל. אולם יש במגילה גם מהפך הקשור לדמותה של אסתר. המגילה

אחד המאפיינים הבולטים של ההיסטוריה היהודית הוא חוסר הביטחון. בהיותה בגלות, כבשה בין שבעים זאבים, חשה תמיד כנסת ישראל אי נוחות, היעדר יציבות וחוסר ביטחון

בימים אלה אנו עומדים בעיצומם של ימי ספירת העומר. מקורה של מצוה יקרה זו בפרשתנו: 'וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע

את ספירת העומר אנו סופרים מהיום הראשון עד יום הארבעים ותשע, בסדר עולה. מכאן שהמבוקש בספירת העומר איננו תאריך היעד בלבד, חג השבועות (שהרי לו

ימי ספירת העומר מקושרים אצל רבים לאבלות. ברשימות הבאות ננסה לעמוד על טיבה של אבלות זו, ולבחון אותה מבחינה רעיונית והלכתית גם יחד. מקורה של

מכירת חמץ מהוה חלק חשוב בהכנות לקראת הפסח. מקום רחב הוקדש לה בספרות ההלכתית. מכירה זו עברה גלגולים הסטורים שונים. ואכן, קיים פער גדול בין