שיקול דעת

אחת השאלות הגדולות שמהדהדות עדיין לגבי זוועות השואה, היא שאלת הצייתנות. כיצד אזרחים רבים, אשר רובם היו בריאים נפשית, צייתו להנחיותיה של המפלגה הנאצית?

שאלה זו עמדה בבסיס מחקרו של מילגרם ב-1962. במחקר המפורסם הוא חילק נבדקים למורה ולתלמיד. המורה ישב בחדר אחד עם מיקרופון, מטלות זיכרון פשוטות ומכשיר הנותן שוקים חשמליים. התלמיד, שהוא למעשה משתף פעולה של החוקר, ישב בחדר השני.

המורה נדרש ללמד את מטלות הזיכרון ובכל פעם שהתלמיד (אותו הוא שומע ולא רואה) מבצע טעות, עליו להעניש אותו בשוק חשמלי, החל מ"שוק קל" (15 וולט) עד ל"סכנת מוות" (450 וולט). ה"תלמיד", שאינו מחובר לאף מכונה, בשלב מסוים מתחיל לצעוק בכאב. אם ה"מורה" ניגש לעורך הניסוי ומבקש להפסיק, הוא מקבל תשובה סמכותית שעליו להמשיך.

מרבית הנבדקים הגיעו לשלב השוק החשמלי שמוגדר מסכן חיים. אחת המסקנות שעלו מהמחקר וממחקרי ההמשך היא שהציות גובר כאשר נוצרת תחושה שניתן לגלגל הלאה את תחושת האחריות (ככל שעורך הניסוי שהה בחדר והיה קרוב לנבדק, הציות גבר). גורמים נוספים הם העמימות וההדרגתיות של הסיטואציה.

פרשת השבוע פותחת בשלושה פסוקים מעניינים: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם", "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם", "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם".

כיצד אזרחים רבים, אשר רובם היו בריאים נפשית, צייתו להנחיותיה של המפלגה הנאצית?

המוטיב החוזר בציוויים אלו הוא האמירה "אני ה' א-לוהיכם", שלמעשה אומרת לאדם שהציות המוחלט והלא מתפשר הוא רק בהתייחס לאלוקים ולא לבשר ודם. הפסוקים נותנים לנו כלים כיצד להימנע מציות עיוור לבני אדם, ציות שעלול לקחת אותנו למקומות שליליים.

1. אל תפנו אל האלילים – גם מנהיג דגול, רב או סלב עלולים להגיע לדרגת אליל. אסור לכם ליצור אלוהות אחרת מלבד ה'.
2. איש אימו ואביו תיראו – אב ואם הם דמויות סמכות ראשוניות ואהובות שעלינו לכבד ולהתיירא מפניהם. גם מולם עליך להפעיל שיקול דעת. החיבור ל"את שבתותיי תשמורו" מציב גבולות לציות שלנו לדרישות הורינו. לא ניתן לגלגל אליהם אחריות לעבירה.
3. קדושים תהיו – בא לפתור את בעיית העמימות. התורה לא יכולה לתת תשובה לכל מקרה. הציווי "קדושים תהיו" מרחיב ואומר שעליך להיות קדוש ולייצר לעצמך סייגים שימנעו ממך להגיע לחטא.

כשאנחנו מצייתים להורים, למפקדים, למנהלים, צריך לזכור כי אסור להציב אלילים בשר ודם. יחד עם ההקשבה לסמכות, האחריות למעשים היא גם שלנו, וגם במצבים שבהם אין לנו איסור (דתי או חברתי) מפורש, עלינו להפעיל שיקול דעת.