כל המאמרים במדור צו

צורת היחיד כליה, היא מחודשת בעברית בת-זמננו, שכן בעברית שבמקרא ובמשנה המושג הוא תמיד ברבים כליות, ורק בארמית קיימת צורת היחיד לכליות בשם כוליא. חלקה

הֵדיה של מגילת אסתר עוד מהדהדים ברקע, ועמם אחד הפסוקים שלא תמיד ניתנת אליו שימת הלב הדרושה: "ורבים מעמי הארץ מתיהדים". לא אחד, לא שנים,

עדיין מהדהדת באוזני אמירתו של כתב בכיר בטלוויזיה שאמר בערך כך: 'גם אם פלוני ייצא זכאי במשפטו, הוא לא יוכל לחזור לתפקידו (הרם) טרם התפוצצה

מספרים על אדם שהיה בדרכו לפגישה חשובה במרכז תל-אביב, ובעודו מחפש חנייה הבין שהוא מאחר לפגישה איחור קריטי. באופן ספונטני פרצה תפילה ממעמקי לבו: "אלוקים,

מנחת חינוך היא המנחה המיוחדת המובאת על ידי כהן הדיוט ביום הראשון של עבודתו במקדש. לאחר הקרבה זו הוא הופך לכהן הכשר להקרבה. "זֶה קָרְבַּן

פרשת 'צו' דנה בהרחבה על קרבן תודה, לו מן המשותף לפורים. דרכו של הרמב"ם לחתום את קבצי ההלכה במשנה תורה בנקודה רעיונית והגותית. כך גם

הפטרת פרשת צו, המצויה בספר ירמיה, מתחילה באזכור הקרבנות. אולם, שלא כפרשת השבוע, ההפטרה אינה עסוקה בקרבנות שיש להעלות, אלא דווקא באלה שאסור. טענת הנביא

הרב יהושע ויצמן ראש ישיבת ההסדר מעלות בתחילת הפרשה מופיעה מצות תרומת הדשן. כך נאמר (ויקרא ו', ג'-ד'): " וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד

"כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא. כיצד? 'והנפש אשר תאכל בשר מזבח