כל המאמרים במדור מועדים

ההזדמנות להתחדש היא אחת המשמעויות העמוקות ביותר של ראש השנה. יום זה ביסודו הוא יום הפתיחה של החודש השביעי המקודש – כשם שיש לנו יום

חורבן הבית הינו ללא כל ספק ארוע טראומטי ביותר אשר שינה את פני היהדות. על גודל השבר ניתן ללמוד ממדרש בו עסקתי בשבועיים האחרונים, המתאר

לפני שנים אחדות שמעתי מריבי יעקב, איש ירושלים, את אחד השיעורים הטובים ביותר בתיאטרון החיים. שיעור שמוכר לכל במאי מתחיל. אם חלילה באמצע ההצגה עולה

המדרש במסכת יומא (ט:) מגולל את הסיבות לחורבנם של הבית הראשון ושל הבית השני. הבית הראשון חרב בשל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ובלשון

עפראי אלעד באגדות החורבן במסכת גיטין קובע רבי יוחנן "כי על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים". מורגלים אנו כי בית המקדש נחרב בשל שנאת חינם

המשנה בפרק שלישי ממסכת אבות מביאה מימרה ייחודית משמו של ר' אלעזר המודעי, המימרה היחידה ממנו בכל המשנה (אבות ג, יא): "רבי אלעזר המודעי אומר:

לא תשכח את חטאי עמלק, אך תשכח את חטאי עמך. תמחה את זכר עמלק, ותאהב את זרע ישראל. נשכח, ונסלח. נמצא גשר לתיקון, לאחווה, לכלל

חמישה עשר באב ויום הכיפורים נכרכו יחדיו בשל מאפיינים משותפים. אמרו חכמים במסכת תענית "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן

צרת רבים, אומר הפתגם,חצי נחמה. אולי. אך פתגם זה בוודאי אינו משקף את כל עולמה של מורשת ישראל. בתורת ישראל, נחמה אינה מתבטאת בצרתם של

לפני שנים אחדות שמעתי מיבי יעקב, איש ירושלים, את אחד השיעורים הטובים ביותר בתיאטרון החיים. שיעור שמוכר לכל במאי מתחיל. אם חלילה באמצע ההצגה עולה