כל המאמרים במדור כי תבוא

לראש ולא לזנב

במסגרת הברכות והקללות המתוארות בפרשה נאמר: "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק

קראו עוד »

אשר נתת לי ה'

יש דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם. חד מהם הוא מידת "הכרת הטוב", כשאדם המקבל טובה, עזרה וכדומה מזולתו, ולאחר מכן לא

קראו עוד »

"גאולת העין וגאולת הלב"

ההפטרה המרגשת שלפנינו יכולה להטעות בקריאה ראשונה ולהתפרש כהצגה הטובה בעיר. קל לדמיין לפנינו צופה, בת ציון, המביטה – במופע הגאולה. "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי–כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ

קראו עוד »

בין סוף השנה לתחילתה

מדי שנה קוראים את פרשת 'כי תבוא' לפני ראש השנה. מובא במגילה (לא ע"ב): 'תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו

קראו עוד »

השקיפה ממעון קדשך- מן השמים?!

בסוף נוסח וידוי המעשרות ישנה פנייה לקב"ה ובקשה: "השקיפה ממעון קודשך מן השמים…". פשט הפסוק המציין כי מקום מושבו של הקב"ה הוא בשמים אינו חריג

קראו עוד »

במה צריך למשמש?

"על מה עלי לעשות תשובה, הרי אני שומר מצוות, משתדל לא להזיק, ואף עושה מעשים טובים לעתים קרובות?!", שאלה זו עולה בשיחות הימים האלה או

קראו עוד »

וידוי מעשרות

ישי אילן "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת–שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר: וְנָתַתָּה לַלֵּוִי, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂבֵעוּ. יג וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ

קראו עוד »

ייפוי ההיסטוריה?

ברגעי שמחתו הפרטית מן היבול המבורך, עובר החקלאי מהודאה פרטית להודאה ציבורית כלל ישראלית. בתוך פסוקי ההודאה הללו, הוא מצהיר: " וַנִּצְעַ֕ק אֶל ה' אֱ-לֹהֵ֣י

קראו עוד »

וּבְתִמְהוֹן לֵבָב

בהתקרב הימים הנוראים אגרוף יד ימין כבר נכנס לכוננות 'על חטא'. בקרוב יעבוד אגרוף זה שעות נוספות בהכאה על החזה על עוונות כאלה ואחרים. יש

קראו עוד »

על כלל, פרט ואחריות חברתית

יונתן ברנסקי לאחר שעסקנו בפרשות הקודמות ביסודות האמונה של עם ישראל, בערכן הכללי של המצוות, בפרטיהן של מצוות רבות ולבסוף במצוות המלחמה בה נפגשנו בשבוע

קראו עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן