כל המאמרים במדור פורים

חידושי התורה של גדולי ישראל מכילים מאות אלפי כרכים רציניים ועמוקים. אך מקריאה ועיון בתורות אדירות אלה מנקרת בנו השאלה – היה לאותם חכמים נשגבים

הרב שלמה שושן ראש ישיבת ההסדר והגרעין החברתי בית שאן מבית 'קרן קהילות' חג פורים, שנתפס לפעמים במבט שיטחי וחיצוני, כיום של ליצנות והתפרקות, נאמר

היסטורית קשה לנתק את סיפור המגילה מן המאורעות שהתרחשו בארץ ישראל באותה עת. את אשר התרחש בארץ ישראל אנו יכולים למצוא בעזרא ונחמיה. אירועי המגילה

"מה נשתנה", שאל פעם יהודי פיקח, "דג זה שעל הצלחת, מכל דגים שבים? והלא הים, גדול ורחב ידיים הוא, ויש בו מיליוני דגים. מה היה

המדרש במסכת מגילה (ז:) מגולל אירוע תמוה אשר התרחש בעיצומו של חג הפורים: "רבה ורבי זירא עבדו (קיימו) סעודת פורים בהדי הדדי איבסום קם רבה

חננאל ובר, רו"ח, MBA מגילת אסתר מסתיימת, כידוע, בפסוק "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח, טז). האמנם? האם כל היהודים זכו לאותה הרגשה

  אחד הפיוטים החשובים שנכתבו לימי הפורים בתולדות עמנו הוא יצירתו של הפייטן הדגול לוין קיפניס, "אני פורים" (באמת! קיפניס, חתן פרס ישראל, כתב מאות

מגילת אסתר מתארת מהפכים שונים. בפורים אנו מציינים בעיקר את המהפך שהביא להצלת עם ישראל. אולם יש במגילה גם מהפך הקשור לדמותה של אסתר. המגילה

אחד המאפיינים הבולטים של ההיסטוריה היהודית הוא חוסר הביטחון. בהיותה בגלות, כבשה בין שבעים זאבים, חשה תמיד כנסת ישראל אי נוחות, היעדר יציבות וחוסר ביטחון

שמונת נסיכי האדם, תלמידי ישיבת "מרכז הרב", שעלו השבוע בסערה השמיימה, הציפו פעם נוספת את שאלת היסוד שמלווה את ההיסטוריה היהודית משחר קיומה: על מה