כל הפוסטים בהרב יובל שרלו

"מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" – שני נדבכים משמעותיים ישנם במצווה זו. ראשון בהם הוא עצם כיבוד השיבה, גם

שתי תנועות מנוגדות בבת אחת – ההלכה מכירה את המציאות הזו היטב, והיא מכוננת אותה. היא קוראת לא להתעלם לא

"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" – רבנו הגדול, אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ציטט פסוק זה

"קבעת עיתים לתורה?" – שני מקורות סותרים עוסקים בדין וחשבון שעתיד אדם להיבחן בו לאחר מותו. המפורסם יותר הוא דברי

הצירוף של OCD והלכה ידוע מאוד הן לעולם הרבני והן לעולם המטפלים. המינוח השכיח ביותר בעולם ההלכתי הוא "לצאת ידי

אין שום היתר שבעולם להוציא דבר מהקשרו, לסלף עמדות של אדם ולהציגן בצורה מעוותת, ובדרך זו להציג את מה שהוא

בתוכנו נפגעים רבים. זה נכון לאורך ההיסטוריה כולה. תמיד ישנם אבלים, חולים, כואבים ודוויים בקהילה, ואף על פי כן נחגג

הסמכויות הרשמיות של הרבנות הראשית לישראל הן דלות מאוד, והאפשרויות שלה לרומם את קרן התורה הן עצומות. הסמכויות דלות: בחוק

מה ניתן ללמוד משורות הלוחמים על דרכה של האחדות? אילו תובנות ניתן להעתיק משדה הקרב לחיים האזרחיים שלנו? כיצד באמת

ההנחה כי אפשר לעצור לפני הידרדרות לתהום, ועד אז ניתן לפעול בכיוון מסוים מתוך הנחה שכל האזהרות מהחלקה במדרון החלקלק