כל הפוסטים בזהות יהודית

פרק ס"ב בפרק הקודם ראינו שהטענה היסודית שלפיה אפשר לבדוק את כנות מניעי המתגייר מבוססת על ההנחה שיש ריבוד בחיי

פרק ס"א בפרק הקודם עמדנו על ההיסטוריה של המונח 'כנות', עלייתו וירידתו. למרות האמור, המונח "כנות" שגור בשיח היומיומי, והוא

פרק לה העיון בספרות הגאונים מלמד שהם מיעטו להתייחס לשאלת מניעי המתגייר. נקל להבין כי עובדה זו משקפת את הכרעתם

החידוש ההלכתי, שבמסגרתו מניעי המתגייר נעשו יסוד חשוב בגיור, חייב הסדרה מוסדית של הגיור פרק ל"ג בפרק הקודם ראינו את

פרק לב בפרקים הקודמים עמדתי על כך שבהלכה התנאית התחוללה תמורה דרמטית, ושאלת מניעי המתגייר עומדת לדיון. המונחים הקוטביים מעצבים

לקראת היציאה ממצרים מצווה אלוקים את משה: "…ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו

לפי המסורת התנאית אין צורך כלל בבית דין, שהרי הגיור הוא עניינו של המתגייר עצמו, ולפיכך די בכך שמיידעים אותו

  תופעה מעניינת במשך ההיסטוריה היהודית הן הקבוצות היהודיות אשר חיו בזהות חבויה בעקבות המרת דת מרצון או מאונס. קהילות

גר קטן שבגר ומוחה יכול לסגת מיהדותו אבל הוא חוזר למעמד ביניים ייחודי – גר תושב פרק כ"ו בפרקים קודמים

ככל יהודי וגר מאז ומעולם. הרצון הנדרש בגיור קטן הוא היעדר רצון שלילי. לכן, רק בית דין יכול לאפשר לקטן