כל הפוסטים בזכור

  בישראל, כמו בישראל, אין יום דל. מחדל, קרנבל, סקנדל, פסטיבל. השכול והשמחה, האבל והמשתה, מעורבים זה בזה. בשבוע האחרון,

בעל עקידת יצחק לפרשתנו מחלק את פעולות האדם לשלושה סוגי פעולות. פעולות טבעיות, פעולות לימודיות ופעולות מידותיות. הסוג הראשון, של

התרבות הנרטיבית של העידן הפוסט מודרני, אינה רואה את עצמה מחויבת לאמת אובייקטיבית. מבחינתה די ב'אמת לשעתה'. מאידך גיסא, התבונה

"כל המועדים בטלים וימי הפורים אינם בטלים לעולם" [מדרש משלי]. "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" [שמות י"ז]. למרות שמדובר כביכול

היה זה לפני כארבעים שנה. מו"ר הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין ע"ה עמד בהיכל ישיבת "הר עציון", ותיאר בצבעים עזים את

עלינו לזכור, שבניגוד לעמלקים צאצאי עשו, שחיו על חרבם, שאיפתנו המתמדת היא לחיים של שלום טובה וברכה מצוות מחיית עמלק

  זיכרון איננו רק Memory, אוסף של נתונים המאוחסנים באזור מסוים במוח. זיכרון איננו רק פעולה של 'לא לשכוח', וזיכרון