כל הפוסטים במיכל טיקוצינסקי
בין נדר לדבר ה'
הכללת התורה בין מצוותיה את האיסור "לא יחל דברו" משדרגת את הרצון העצמי לקבוע נורמה אישית, לכדי ציווי ומשכללת את
להחיות את הרגע ההוא
סמוך לעליית משה להר סיני, מוקרבים קרבנות: "וַיִּשְׁלַח אֶת־נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים" (שמות כד,
התברכנו, עובדה
ברכת ה' שורה בעולם מאז היבראו. המדרש מתאר את תולדות השתלשלות הברכות בעולם. המברך הראשון בעולם הוא בוראו, שבירך את
כלחוך השור
בני ישראל חונים בערבות מואב ונחשבים לאיום בעיני מואב שיוזם פנייה אל זקני מואב ומזמין את המדיינים לחבור אליו ולהתמודד
פערים גדולים מידי
אז מי בעצם אשם בכל מה שהתרחש בפרשת המרגלים? רש"י מנסה לנקות את הקב"ה מן הסיפור. הוא לא יזם אותו
תורה שבכתב ותורה שבעל-פה
הפסוק המתאר את כתיבת הלוחות על ידי משה מבטא קשר בין הדברים הכתובים ובין ברית קיימת בין עם ישראל לקב"ה:
כה תברכו את בני ישראל
הברכות סובבות את חיי היהודי משעה שהוא משכים בבוקר: התפילה מלאה בברכות. כל פנייה לחבר מלווה בברכת 'שלום', שמו של
תיקון על תיקון
אחד ממנהגי חג השבועות הוא מנהג התיקון. המקור לתיקון ליל שבועות הוא מאוחר וככל הנראה הוחל בו רק בעקבות האירוע
סמיכות פרשיות ודמיונו היוצר של הדרשן
לפני הרבה שנים הבאתי לכיתת הלימוד צילום של דף מתוך האנציקלופדיה התלמודית. אחד הלומדים קרא מן הדף, ובלי משים, על