מערכת שבתוןהרב יעקב אריאל
הרב הראשי לר"ג
ברצוני למחות בזאת על שני מאמרים בשבת האחרונה שהביעו זלזול במנהגי ישראל.
איסור הקטניות בפסח שהתקבל על רוב עם ישראל (כל יוצאי אירופה וחלק גדול מיהודי צפון אפריקה) הפך בשנים האחרונות שק חבטות אהוב על מערערי המנהגים המקובלים בישראל. שיטת הערעור מוכרת וידועה בדמגוגיה. מציגים מצב קיצוני כדי להביא את המנהג עד אבסורד, ובכך לערער על קיומו. כגון מי שנזקק לטיפול רפואי בגלל שבלע מצה, שיש חובה, כביכול, לזוללה בבת אחת (כמובן שזו פרשנות לא נכונה של ההלכה), או שאישה נזקקת לבשל פי שלוש (!) כדי לספק את תאבונם של כל אורחיה, שחלקם נזהר מקטניות.
לא מינה מקצתיה. . לדוגמא, אדם המתארח במקום מסוים, לא בפסח, ולסעודה הגישו אורז לבן ,תפוחי אדמה וירקות. מכיון שהוא נמנע מאכילת אורז לבן כל השנה מסיבות בריאות העדיף תפוחי אדמה. האומנם מישהו שם לב לכך? האם בעל הבית נפגע בכלל? האם בשלו גם תפוחי אדמה רק כדי לספק את תאבונו? (אף אחד לא יודע על מנהגו).
לו הייתי דמגוג הייתי קובל על חוסר הנימוס של אורח הכופה את גחמותיו על מארחיו, שמצבם הכלכלי דחוק, ובעלת הבית איש חולנית שנאלצה לבשל מנות כפולות ומשולשות ולהשליך את מרבית השאריות לאשפה ולגרום לצחנה נוראה וכו' וכו'
בחברת השפע של היום מבשלים מאכלים מגוונים מעבר לצורכי האוכלים. א"כ מדוע לתאר את מנהג הקטניות, בהגזמה חסרת פרופורציה, כטרגדיה נוראה ההורסת כביכול משפחות וכו' וכו'
זו גישה חסרת אחריות שהשלכותיה עלולות להיות מרחיקות לכת. מעבר למה שהמערערים ציפו. ערעור מנהג גורר אחריו ערעור של עקרי הלכה.
תנו קצת כבוד למנהגי ישראל.
(צו תשעה)
