ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)פעם היו מעשנים במשרדים, במטוסים, ואיפה שבא. היום התמתנו, מן הסתם בזכות חוקים קשוחים בנושא, אך עדיין הסיגריות נמצאות ביותר מדי מקומות כחלק מהנוף. האם יש סיכוי שיום אחד העישון לא יהיה עוד לגיטימי? ח"כ יהודה גליק שיחד עם אחרים, מקדם הצעת חוק שתגביל פרסום ושיווק של מוצרי עישון, חי ובועט בנושא
למוצרי עישון נחשפתי בכיתה ז'. מישהו הביא נרגילה, והיה קורא לחבר'ה לעשן בכל מיני מבנים נסתרים, שהיום כבר אינם, ומעל לגחלים השרופים שלנו נערמו בצפיפות בניינים רבי קומות. את הסיגריה הביאו קצת יותר מאוחר. היה קשה להבין איך מעשנים, עם ה'כן לריאות-לא לריאות', אבל בסוף הצלחנו. עבור חלקנו זה היה עוד אחד מגילויי הבגרות, אבל חלק מהחבר'ה הם מעשנים קבועים עד היום. רק לסבר את האוזן, מדובר בתלמידי ישיבה ובנות אולפנה, חניכי ומדריכי בני עקיבא. ואני באמת לא רוצה לדמיין מתי הילדים-נערים של היום פוגשים במוצרי העישון.
בין פגרה לפגרה, בפתיחת מושב הקיץ של הכנסת, אחד הנושאים הראשונים שהועלו בוועדת הכלכלה הוא המאבק בעישון. הצעת-חוק של הח"כים יהודה גליק (הליכוד), איתן כבל (המחנה הציוני), תמר זנדברג (מרצ) ואחרים, מבקשת להרחיב את איסור פרסומם של סיגריות ומוצרי טבק ועישון. עד עתה אלה נאסרו לפרסום רק ברדיו ובטלוויזיה, והכוונה היא להרחיב את האיסור גם ביחס לאמצעי המדיה השונים- באינטרנט, בשלטי חוצות, בחנויות עצמן, וכן גם בתוכן שיווקי, חסויות ובפרסומות סמויות. לא שכחתי משהו? אופס, העיתונות הכתובה. זו הוחרגה לעת עתה מהצעת-החוק האמורה, כדי שהאחרונה תוכל לעבור כהלכתה בכנסת ישראל הנוכחית, עם קביעה כי לצד כל מודעת פרסומת של סיגריות בעיתון חברות הטבק יפרסמו מודעה המפרטת את נזקי העישון בגודל זהה. עוד ייאסר על חנויות, שכפי שכולנו יודעים, הסיגריות הן הדבר הראשון שרואים כשנכנסים אליהן, וחוזר חלילה כשמשלמים בקופה, להציג את מוצרי העישון באופן בולט, כולל מודעות פירוט למוצרים ולמחירים. עד כמה ההצעה, באם תעבור, חופפת לתחום הבחירה האישית של האזרח? עד כמה היא מסוגלת לחולל שינוי? ומה כל כך דחוף לח"כים גליק וכבל להתעסק עם סיגריות? הח"כ יהודה גליק, "משוגע לדבר", מסביר ל"שבתון".
אתה דוחף מאוד את הצעת החוק הנוגעת לסיגריות, אפילו איימת שלא להצביע בעד חוק המרכולים אם החוק לא יעבור. מדוע זה בוער בך כל כך?
"לשמחתי, איני לבד במאבק הזה. שותפים לו שרים וחברי כנסת מכל סיעות הבית- מימין ומשמאל, דתיים ושאינם דתיים, יהודים ושאינם יהודים. במיוחד ח"כ איתן כבל, החתום איתי על החוק למניעת פרסום מוצרי עישון, וח"כית תמר זנדברג, העומדת בראש הוועדה למאבק בסמים והכניסה את נושא עישון הטבק כנושא מרכזי לטיפול. על פי נתוני משרד הבריאות מתים בישראל מידי שנה כ-8,000 איש כתוצאה מעישון. מדובר במחלות בריאות ובדרכי הנשימה ובסרטנים שונים ועוד סוגי תחלואה קשים. אין שום גורם מוות אחר המתקרב למספרים כאלו. תאונות דרכים, טרור ותאונות עבודה- כולם יחד לא מגיעים אפילו לעשירית המספר הזה. הסיגריה היא מוצר ש-50 אחוז מהמשתמשים בו בהתאם להוראות היצרן ימותו ממנו.
המאבק שלי בעישון יונק מאמונתי בתורת ישראל המחייבת אותנו לעשות הכל למניעת שפיכות דמים חינם- "לא תעמוד על דם רעך". פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה. האם אני, כשליח ציבור, יכול להעלים עיניי מגורם המוות מספר אחת בישראל?!
הבעיה הגדולה יותר היא שהעישון ממכר. כ-70 אחוז מהמעשנים היו שמחים להפסיק אך מתקשים מאד. רובם המוחלט של המעשנים החלו לעשן בהיותם צעירים, בגילאי 16-24. המטרה שלנו חייבת להיות למנוע מאנשים ובעיקר מצעירים להיכנס למערבולת המסוכנת והאינסופית הזאת".
עד כמה אתה ומגישי הצעת החוק מאמינים שהגבלת פרסומות ושיווק אכן תקטין את צריכת הסיגריות? המניע לעישון של צעירים, לדוגמא, בעיקרו נובע מלחץ חברתי ומרד נעורים.
"מניעים רבים יש לעישון. בין השאר, העישון בקרב צעירים יונק מהאווירה הציבורית שהמעשן הוא 'cool', "גבר", וכדומה", משיב הח"כ. "כמו כן, העישון מתגבר מחמת נגישותו הקלה וחוסר באווירה ציבורית שלילית גורפת כלפי המעשנים. כמו כל מחלה וויראלית המועברת בין חולים ו"מדביקה" חולים נוספים בצורות שונות– הפרסום הוא האמצעי שבו מחלת העישון מדביקה חולים נוספים.
חוק איסור פרסום מנסה לנקות את הפרהסיא הציבורית מנוכחות העישון. העובדה שחברות מוצרי העישון משקיעות מידי שנה יותר מ-60 מליון ש"ח בפרסום ושיווק מראה שכנראה שהם יודעים שהפרסום "עושה את העבודה".
יתירה מזאת, חוק איסור הפרסום מדבר על כך שמוצרי העישון לא יהיו גלויים וחשופים לעין כל. המציאות הנוכחית, בה כל מי שנכנס לסופרמרקט מיד נתקל במדפים גלויים ומפתים עם מוצרי עישון- עוד לפני שראה את הלחם והחלב, ושוב ביציאה מהחנות כשהמוצרים נוכחים בקופה- היא מציאות בלתי נסבלת ומעודדת עישון".
בסרטים, הצגות, שירים ותכניות, העישון מוצג באורח קבע וכלגיטימי. קל וחומר, בתכנית "האח הגדול", מלכת פינות העישון 24/7, שחזרה ממש לאחרונה לפריים טיים. באירוע הפתיחה של התכנית (חברים סיפרו לי…) המנחה הכריזה כי השנה נוכחות העישון בתכנית תצומצם משמעותית. הח"כ גליק זוקף את השינוי לזכות הפעילות האינטנסיבית שלו ושל חבריו לכנסת במאבק על המודעות הציבורית, ומציין לברכה את תופעת עמודי הפייסבוק, דוגמת "מפסיקים לעשן ביחד", בה גולשים פועלים יחדיו כדי לעודד ולסייע למי שמעוניין להפסיק לעשן.
"חוק איסור פרסום מנסה לנקות את הפרהסיא הציבורית מנוכחות העישון. העובדה שחברות מוצרי העישון משקיעות מידי שנה יותר מ-60 מליון ש"ח בפרסום ושיווק מראה שכנראה שהן יודעות שהפרסום 'עושה את העבודה'"
על לוביסטים ופרסום סיגריות
עניין נוסף ונפיץ שעלה עם חוק זה הוא החרגת העיתונות הכתובה. בדיון שנערך וועדת הכלכלה של הכנסת רמזה הח"כית יעל גרמן (יש עתיד), שרת הבריאות לשעבר, כי סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, יחד עם לוביסטים וח"כים רבים, ניסה לטרפד את החוק בעבר בגלל קשריו לכאורה עם עיתון החרדי "המודיע" בו מפרסמים סיגריות. לטענות הצטרף ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני). ליצמן הגיב לדברים ואמר כי אין בטענות אלו בסיס ולא נמצא ניגוד עניינים בעניין זה. אבל לא רק ליצמן. כל ח"כ היה שמח לתמיכה רחבה של העיתונות בו, ולא מעוניין להיות זה שקופץ על הגדר. עם החרגה זו- התמיכה מצד הח"כים מכאן ומכאן מלאה. לעניין זה גליק מסביר: "החרגת העיתונות הכתובה היתה החלטה של ועדת השרים לחקיקה, בניגוד לעמדתי, וזאת עקב מצבה הכלכלי המידרדר של עיתונות זו. העדפנו, חברי איתן כבל ואני, שהחוק יעבור עם החרגה זו מאשר לא יעבור בכלל. יחד עם זאת, הוספנו דרישה שבעיתונות הכתובה יחויבו לפרסם כנגד כל מודעה לעידוד עישון גם מודעה בגודל דומה המבהירה את סכנות העישון. בעתיד אשמח מאד שגם החרגה זו תבוטל", ומתאר מה עוד בתכנית: "אנו מבקשים ללכת הכי רחוק שרק נוכל. בהמלצת כל ארגוני הבריאות העולמיים, ובהתאם לעקרונות של האמנה למניעת עישון עליה חתומה מדינת ישראל, אנו פועלים כעת במספר מישורים ובהם:
א. העלאת גיל המותר בקניית מוצרי עישון ל-21 במקום 18.
ב. אנו נאבקים בדרישה למיסוי הטבק לגלגול. זאת לאחר שבחמש השנים האחרונות הוכפל היבוא של טבק לגלגול ב-1200 אחוז (כן, פי 12) והכמות ממשיכה לדהור כלפי מעלה למימדים מפחידים מאד.
ג. אכיפה מוגברת של איסור העישון במקומות ציבוריים וזאת משום ש-10 אחוז מהמתים מחמת נזקי העישון הם אנשים שכלל אינם מעשנים והם מתים מחמת העישון של אחרים".
אין בכך משום פגיעה עקיפה בבחירה האישית של האדם?
"אין שום חקיקה האוסרת עישון אך אני מאמין שמדינה מחויבת לשמור על שלום אזרחיה בדיוק כשם שיש חוקים המחייבים נהג אופנוע לחבוש קסדה והמחייבים נוסעים ברכב לחגור חגורת בטיחות", משיב הח"כ.
מדברים הרבה על לגליזציה של סמים קלים, ולא מעט ח"כים נשמעו תומכים בכך או לפחות לא מתנגדים. למה מריחואנה כן וסיגריה (ניקוטין) לא?
"בכל פרמטר כלשהו עישון הסיגריה והטבק מסוכנים פי כמה וכמה מכל הסמים, בוודאי אלו הקלים. גם כשאנו נפגשים עם גורמים המתנגדים ללגליזציה של סמים קלים הטענות תמיד הן שהבעיה היא שזה גורם לעישון סמים קשים. לכן הדרישה היא בוודאי גם להגביר את הענישה הכבדה על מעשני סמים כבדים", עונה גליק.
העישון הוא גורם המוות השכיח ביותר הניתן למניעה, על פי ארגון הבריאות העולמי. האם הכנסת עוסקת די במניעה? בדוח מבקר המדינה שפורסם השבוע נמתחה ביקורת נוקבת על אופן פעולתם של סגן השר ליצמן ובכירים ממשרדו, לגבי מתן היתרים שונים לחברות טבק וסיגריות שונות להחרגות מחוק הגבלת הפרסום והשיווק, פגישות עם נציגי חברות טבק שלא דווחו בשקיפות, ועוד, וכן על עצם העובדה שהתכנית למניעת העישון לא יצאה לפועל כפי שהייתה אמורה- לא הוקמה במשרד הבריאות יחידה למאבק בעישון, למרות החלטה בעניין עוד ב2011, במשרד החינוך, בצבא ובקופות החולים אין מספיק העלאת מודעות למאבק בעישון ודי תמיכה ועידוד גמילה, והמדיניות הממשלתית אינה מספקת- המס על חלק ממוצרי הטבק נמוך, איסור העישון במקומות הציבוריים אינו גורף ונאכף באופן חלקי ביותר, אריזות הסיגריות נטולות אזהרות גרפיות מרתיעות, והמילוליות אינן בולטות מספיק, הסברה מטעם המדינה לעניין זה כמעט ואין בנמצא, ולבסוף- טרם נאסר לפרסם מוצרי טבק בכלי תקשורת ורשתות חברתיות, הדגל אותו הח"כ גליק וחבריו מנסים להרים כעת בכל כוחם.
האם החוק אכן יסייע בהקטנת צריכת הסיגריות בישראל, בפרט אצל הנוער, ובשינוי התדמית הציבורית של העישון? נצטרך לחכות ולראות. קרוב לוודאי שזה ייקח זמן. אבל הגיע הזמן להתחיל ולנטרל קצת אינטרסים פוליטיים וליטופי לוביסטים כשזה מגיע לנושא כה חשוב, ודוח מבקר המדינה מחדד זאת שבעתיים. לתשומת ליבם של כל הח"כים שמתכוונים להצביע נגד החוק. ולשנה הבאה- בעיתונות הכתובה.
