כל הפוסטים של הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי (עו"ד, ראשת בתי המדרש, המכללה האקדמית הרצוג)

דרישת משה מפרעה לשלח את עם ישראל היא דרישה מתבקשת. הניצול והפגיעה בערכים האנושיים הבסיסיים שמלווים את השיעבוד – חייבים

פעמיים בפרשתנו מסרב משה לגשת אל פרעה מחשש שפרעה לא ישמענו כי הוא 'ערל שפתיים'. במעבר בין הפעם הראשונה לשנייה

אחת הסיטואציות הקשות ביותר בפרשת השעבוד היא המפגש בין שוטרי בני ישראל בשיא מצוקתם לבין משה ואהרן, על מדרגות היציאה

הגמרא במסכת ברכות (נה, א) דנה בשאלת סדר בניית המשכן והכנת הכלים. המדרש שם משווה את סדר הוראותיו של משה

משה רבינו מנהל משא ומתן קשוח עם הקב"ה על תוצאות חטא העגל (שמות לב, לא- לד). משה פונה לקב"ה ומציב

פרשתנו פותחת צוהר לאופי שלטונו של פרעה 'החדש'. השלטון מסואב ומרוחק מצורכי העם. הדבר ניכר בפרט בהתעלמותו של פרעה מסבל

פרשיית הקרבנות מאופיינת בסגנון של הדגשה וחזרתיות: 'עלת שבת בשבתו' (כח, י), ו'עשרון עשרון סלת' (כח, יג) 'זאת עולת חודש