כל הפוסטים של זקס יונתן (רב, הוגה דעות וחבר בית הלורדים של בריטניה לשעבר. מתוך מורשת הרב זקס זצ"ל)

בקיץ תשע"א, שבו אני כותב שורות אלה, חזינו במהומות רחוב בלונדון ובמנצ'סטר – כמו גם בטריפולי בירת לוב. על פני

שמעו נא שלושה סיפורים. מאחוריהם נמצאת תובנה יוצאת מן הכלל על מהות המוסר היהודי. סיפור א: רבי אבא נהג לצרור

מהו עיקר הקושי בקיום חברה חופשית? משה נותן לכך בפרשתנו תשובה מפתיעה. "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ …

זהו אחד הסיפורים הגדולים בכל הזמנים, ומשה רבנו חזה אותו שלושת אלפים שנה לפני שהוא התרחש. הנה דבריו של משה,

חז"ל קראו לספר דברים "משנֶה תורה". מכך נגזר גם שמו הלועזי של הספר, דאוטרונומי, שמשמעו בלטינית "תורה שנייה". באיזה מובן

שש ערי מקלט, שלוש בכל עֵבר של הירדן, מוקצות בפרשתנו, סמוך לסיום ספר במדבר. ההורג אדם בשגגה נס אל אחת

בפרשת פנחס טמון עיקרון מנהיגותי חשוב ביותר. ההקשר הוא זה: משה, היודע שנגזר עליו שלא להכניס את הדור הבא לארץ

המילון שבידי מגדיר "אֶפִּיפַניה" כ"התגלות פתאומית של מהותו או משמעותו של דבר מה; הבנה או תפיסה של מציאות באמצעות אבחנה

דיוויד ברוּקס כתב בספרו רב-המכר מתחילת העשור הקודם, 'החיה החברתית': אנחנו חיים בעיצומה של מהפכה במודעות. במהלך השנים האחרונות הצליחו

חוקר המנהיגות רונלד חפץ מאוניברסיטת הרווארד ועמיתו מרטי לינסקי מדברים על חשיבותה של האבחנה שעושה מנהיג בין תפקידו לבין עצמו.