כל הפוסטים של זקס יונתן (רב, הוגה דעות וחבר בית הלורדים של בריטניה לשעבר. מתוך מורשת הרב זקס זצ"ל)

פרשת נשא נראית במבט ראשון כאוסף הטרוגני של עניינים שאין ביניהם שום קשר. תחילה היא עוסקת במשפחות הלויים לבית גרשון ולבית

החומש הרביעי נקרא בפי חז"ל גם "חומש הפקודים", על שם מפקד האוכלוסין של בני ישראל שבתחילתו, והמפקד הנוסף לקראת סופו.

אהבת הגר וההגנה עליו מודגשת בתורה שוב ושוב, אולם מיהם הגרים בתורה? מן הכתוב מובן בבירור שהכוונה לאנשים שאינם מבני

במעגל מקראֵי הקודש הנמנים בפרשתנו יש כפילויות. המעגל הזה עשוי לאמיתו של דבר משני מעגלים. האחד כולל את שלושת הרגָלים:

לאורך שנתיים קיימתי דו־שיח עם אימאם מאחת מארצות ערב, איש נעים הליכות ומתון למראה. יום אחד, באמצע שיחתנו, פנה אליי

חכמינו הבינו את הצרעת לא כמחלה אלא כחשיפה פומבית ניסית של חטא לשון הרע. היהדות היא עיון מתמשך בכוחן של

סיפורם הטרגי של נדב ואביהוא בני אהרן מסופר בפרשתנו. יום חנוכת המשכן, יום שחכמינו אמרו עליו שה' שמח בו כמו

בספרה 'הרעשן של השען: כיצד נימלט מהכחדה' משרטטת רבּקה קוסטה מתווה מרתק על דרך מותן של ציוויליזציות. זה קורה להן,

פרשתנו, העוסקת במגוון קורבנות, מקדישה מקום נרחב לקורבן החטאת. היא דנה בארבעה סוגים של מביאי קורבן זה: הכוהן הגדול (ויקרא

היו שכינו את פרשת פקודי "פרשת רואה החשבון", כי כך היא מתחילה: במעין סיכום חשבונאי של הכספים והחומרים שהוקדשו למשכן.