כל הפוסטים של עיני (יפה) נעמי (ד"ר, פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)
חיי באר וענן
הנה אנו עומדים בשנת הארבעים במדבר. שנת סיום המסע הרגלי עבור העם ושנת סיום מסע חייהם של שלושת מנהיגיו. בפרשתנו
ותקרבנה ותעמודנה – אסרטיביות ומגדר
" וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד… ותַּעֲמֹדְנָה…" (במדבר כ"ז, א'). חמש בנות אמיצות היו לצלפחד שהתמודדו נכוחה עם צל-(ה)פחד: "תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ
פתחון פה
"…וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן…" (במדבר כ"ב, כ"ח) רבים מאתנו נוטים להתרשם מן הנס של הענקת כושר הדיבור לאתון. אבקש
להיות חייל בצבא ה'
לפני שבוע וחצי חגגנו את יום העצמאות ובעוד שבוע וחצי נחגוג את יום ירושלים, ובתווך שבין המדינה לירושלים, נקרא את
הורות אמיצה וכואבת
הפטרת הפרשה, מקורה בספר מיכה. מיכה היה נביא בימי יותם, אחז, וחזקיהו, וניבא כ 32 שנה על יהודה ושומרון. הוא
מה הוא רוצה?
מה רוצה הקב"ה מבלעם? בתחילה, אסר עליו ללכת עם שרי מואב: "… וַיֹּאמֶר ה' אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם…" (במדבר כ"ב,
הכרת פנים
"לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד…" (דברים ט"ז, י"ט). תובע הקב"ה כי היכרותו של שופט עם נתבע,
מחויבוּת
ספר דברים. בפני העם מוצבת ציפייה: "רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב
אלו ואלו
"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה…" (דברים, ט"ז, כ'). פעמיים נזכרת המילה "צדק" בפסוק לעיל. פרשנים מתחבטים על שום מה, ומייחסים