אלו ואלו

"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה…" (דברים, ט"ז, כ').
פעמיים נזכרת המילה "צדק" בפסוק לעיל. פרשנים מתחבטים על שום מה, ומייחסים את כפל הלשון לרצינות שיש להשקיע באיתור שופטים ראויים ככל הניתן, לצורך לבדוק חזוֹר ושָנֹה את העובדות המוצגות במשפט ועוד. אחרים, המתעכבים על הפועל "תִּרדֹף", מעירים שהצדק לפעמים נסתר וחמקמק וצריך להתאמץ לגלותו. פרשנות יצירתית בה נתקלתי, מוסיפה את האות ב' לפסוק: "צדק בצדק תרדוף", ומלמדת שאת הצדק יש לרדוף בדרכי צדק ולא להשיגו במרמה.
אבקש, בצניעות, להציע עוד נקודת מבט.
במסגרת עבודתי, אני נפגשת עם מגוון של אתגרים ומתיחויות ולא פעם נקלעת לתוך להט של ריב או מחלוקת בין בני זוג, בין הורים, בתוך צוותי חינוך ועוד. הקשבה מודעת ואמפטית מזהה שאֵלו ואלוּ כואבים וגם… צודקים.
"צדק צדק תרדוף"- כפל לשון זה, מרמז לטעמי, שמשהו מן הצדק מצוי ב"גרסתו" ובתפישת עולמו של כל אדם ואדם. מכיוון שכך– אנו מוזמנים ואולי אף מחויבים למצוא את הצדק בדברי אנשים ובטענותיהם, להקשיב ולהביא אותו למרחב המאפשר קיום של שיח חי ופורה של בני דעות שונות– עד ליצירת שלם/עמדה שהיא יותר מסכום חלקיה.
האזכור הכפול, מדמה לתפישתי את פעולת הליקוט של רסיסי הצדק מתוך מגוון דעות ותפישות ומזכיר לי את עולם הגישור המקדם משא ומתן והידברות לצורך יצירת הסכמות בין צדדים המצויים בסכסוך.
בתהליך הגישור, שהנו טכניקה וגם תפישת עולם, כל צד בסכסוך מקבל "במה" והזדמנות לפרוס את תפישותיו, כאביו ותביעותיו מן הצד השני, מבלי שיופסק או יותקף על ידו. את התהליך מלווה מגשֵר- אדם שאין בידו להכריע בסכסוך, ותפקידו לאפשר לצדדים לבחון, במרחב מוגן ובטוח, את רגשותיהם, צרכיהם, מטרותיהם והערכים בהם הם מחזיקים.
כך, בעבודה סבלנית, פוחתים פעמים רבות הרצון והצורך לנקום ולהכאיב, ומתפתחת הבנה של מורכבות ולעיתים אף ניצני אמפטיה.
"מהפכת הגישור" התרחשה בארץ בסוף שנות האלפיים וקודמה ע"י השופט אהרון ברק, במטרה להפחית את הפורמליזם המשפטי ולצמצם לוחות זמנים בטיפול בסכסוכים. לא במקרה הפסוק "צדק צדק תרדוף" נזכר בפרשה בהמשך לתיאור עבודת השופטים. בכך מהווה הוא קריאה לקהילה להשתתף בתיקון עולם ובלקיחת אחריות מוסרית על המתרחש בו.
(שופטים תשעח)