כל הפוסטים של ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)

שמות החג במקרא הם: חג הקציר, חג השבועות ויום הביכורים. חז"ל נתנו לחג עוד שתי שמות: עצרת ומתן תורה, (

בפרשה שלשה 'גיבורים' : בלק, בלעם והאתון. מניעיו ומעשיו של בלק צבועים ב'צבע' ברור לחלוטין. כמלך הוא עושה כל אשר

כמידי שנה, וכמו כל אחד המקשיב לפרשת השבוע אני 'חורש' את ה'רשת' ואת הספרים לנסות ולמצוא פתרון לחידת החזרה 'המייגעת'

הרמב"ם ניסח את י"ג עיקרי האמונה. ברבות הימים התברר כי מספר העיקרים גדול מידי וניתן לצמצמו משמעותית. לא ויתור או

מה העיקר במסע? לכל 'מסע' יש שלושה שלבים מובחנים: יציאה מנקודת המוצא, המסע עצמו והחניה בנקודת היעד. פעמים היציאה היא

קנאת פנחס בפרשתנו פותחת את הדיון השנתי ההכרחי בנושא הקנאה לשם יתברך. נימוק שכל הכיתות בימי בית שני נאחזו בו

חז"ל מפרשים ודורשים כל פסוק בפרשה בגנותו של בלעם, והוא זכה לתואר – בלעם הרשע. התנהלותו הנבואית כגדול נביאי הגויים,

"מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנאכֵלָה". התגובה החמורה של משה רבנו,

חידה שנתית. התורה, המקמצת בדרך כלל במילותיה, 'מבזבזת' למעלה מ-60 פסוקים על חזרה מיותרת לכאורה על פרטי הקורבנות הזהים בפרשת

פסח, יום העצמאות, ל"ג בעומר, יום ירושלים, שבועות, כל חגי הגאולה הנצחיים של עם ישראל נחוגים בין פסח לעצרת על