כל הפוסטים של ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)

פרשת "וילך" פותחת במילים "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה". דווקא בסוף ימיו, משה רבנו, מנהיג העם, צועד הלאה. צעידתו האחרונה אינה רק סיום

האמירה התלמודית "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם" (בבלי, פסחים נד, א) אינה רק רשימה כרונולוגית, אלא צוהר פילוסופי מטלטל

מה משמעותה של סגולת ישראל בשעה שדם יהודי נשפך כמים? כיצד מתיישבת בחירתנו כ"עם קדוש" עם המציאות הקשה של טבח

  מה משמעותה של מלחמה בתפיסה היהודית? האם היא רק התנגשות פיזית בין כוחות עוינים, או שמא היא משקפת מציאות

מה מייחד את פיסת האדמה הקטנה הזו, המכונה ארץ ישראל, משאר חלקי תבל? כיצד דווקא רצועת קרקע צרה זו על

הפסוק "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה" (דברים י"א, כ"ו) מעמיד בפנינו את אחת השאלות המטרידות ביותר בהגות היהודית:

האם ארץ ישראל היא רק זירה גיאופוליטית, או שמא משקפת היא ממד קיומי עמוק יותר, מטאפיזי במהותו? שאלה זו, שהדהדה

רבותינו אומרים (דברים רבה יא, י) כי משה רבינו התפלל תקט"ו (515) תפילות כמניין "ואתחנן" לפני הקב"ה כדי שיכניסו לארץ

כמענה לשאלה שבכותרת, אומרת התורה: "גַּם בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף ה' בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם אַתָּ֖ה לֹא תָבֹ֥א שָֽׁם". סברנו כי מניעת משה

מאמרו של ד"ר חזות גבריאל, "לאומיות וצבא, מאז ומעולם", הנסמך על פרשת מטות (תשפ"ד), מציע תובנות מעניינות על הקשר בין