כל הפוסטים של רזניקוב אברהם (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)

בתוכחה שבפרשה מובאים שמות של מחלות 'ציוריות', מארה, מהומה, דבר, שחפת, קדחת, דלקת, חרחור, שידפון, יירקון, טחורים, גרב, חרס, שיגעון,

בתפיסתם של חסידי אשכנז, התשובה אמורה לתקן את נפש החוטא בהתאם למידת ההנאה שנגרמה לחוטא מביצוע החטא "תשובת המשקל". בעל

ברכת אשר יצר היא ברכה הנאמרת, אחרי עשיית צרכים. ברכה זו משולבת גם בברכות השחר. משמעות הברכה היא הודיה על

 בפרשת השבוע מופיע הפסוקַ "אחֲרֵי ד' אלקיכֶם תֵלֵכוּ ובוֹ תִדְבָּקּון" (דב' י"ג, ה'-ו'). בעל ספר החינוך מבאר: "שנצטוינו לעשות כל

'זונדה' היא צינורית פלסטית, המוחדרת אל דרכי העיכול. הזונדה משמשת לשתי מטרות – לניקוז או להאכלה, ולמתן תרופות. הזנה דרך

שמירת הנפש היא שם כולל לכמה פסוקים: "רק השמר לך ושמר נפשך מאד…" (דברים ד, ט), "ונשמרתם מאד לנפשתיכם …"

בספר 'דברים' כלולים בעיקר דברי משה אל בני ישראל לפני מותו, בשנה הארבעים ליציאת מצרים. בספר ישנם דגשים רבים המעידים

רבי ישעיהו הורוויץ בחיבורו "שני לוחות הברית" (מסכת תענית, תורה אור, ר"ג ע"א), פותח את דרשתו לימי "בין המצרים", במילים

פרשתנו פותחת בגמולו של פנחס "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר, כ"ה, י"א). זאת לאחר מה שאירע בסוף הפרשה

בפרשת השבוע מתואר קוסם בשם בלעם, שנשכר על ידי בלק מלך מואב כדי להביא כליה על ישראל. על פי המדרש,