בתפיסתם של חסידי אשכנז, התשובה אמורה לתקן את נפש החוטא בהתאם למידת ההנאה שנגרמה לחוטא מביצוע החטא "תשובת המשקל". בעל 'הנודע ביהודה' דן בשאלה מהו עיקר התשובה, התענית והייסורים או מעשה התשובה החרטה והווידוי, "… אבל באמת אין התענית רק דבר טפל לתשובה, ועיקר התשובה הוא עזיבת חטא וידוי דברים בלב נשבר חרטה בלב שלם…אבל שאר דברים תענית וסיגופים אינם עיקרים...וזה יכול להיות ברגע אחד…" (מהדו"ק, או"ח, ל"ה). ה'נודע ביהודה' מסביר שהעונשים נועדו להרתיע, ולכן חשוב לתת אותם גם על צד שיש חשש שהוא עשה תשובה אמיתית, אך עיקרה של תשובה היא חיזוק המערכת הפנימית המוצא את ביטויו בדברי המשנה "איזהו גיבור הכובש את יצרו שנאמר 'טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר'" (אבות פ"ד מ"א). פרשנים ביארו כי המשנה תיארה את המאבק המתרחש באדם. נמצאנו למדים – שהיצר הרע – האויב הפנימי של האדם – הוא האויב הקשה ביותר. והרי משנתנו רצתה לחדש שהגיבור הוא הכובש את יצרו ולא זה שלוכד עיר.
'אורות התשובה' הוא ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה מקימה ורבה הראשון של הרבנות הראשית. נפטר בג' אלול תרצ"ה, (1935). הרב קוק מתאר את נושא התשובה כחלק עיקרי בהגותו המקורית. כבר בפרק הראשון של 'אורות התשובה' מצויים כמה מיסודות מהפכת התשובה שהרב קוק מחולל.
הרב קוק מחדש כי ישנה תשובה טבעית, גופנית, שבה אנחנו למדים איך לספק לגוף תנאים טובים יותר להתחדשות ובנייה. ע"י אספקת מזון איכותי יותר שמתאים לגוף ולמערכת העיכול שלנו. בכך מחזקים את המערכת החיסונית שלנו.
וישנה תשובה שכלית, אמונית, תודעתית, שבה אנחנו למדים איך לספק לנפש שלנו תנאים טובים יותר להתחדשות ובנייה רוחנית. זאת ע"י אספקת מזון רוחני איכותי יותר. הרב קוק מציג תפיסה שלא מנגידה בין פיתוח העצמיות של האדם לבין חזרה לאלוקים ועיסוק בתורה ובמצוות. השיבה היא אקט של חיפוש וגילוי העצמי האותנטי של אדם, "כששוכחים את מהות הנשמה העצמית, כשמסיחים דעת מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל הא-לוקים, אל נשמת כל הנשמות" (אורות התשובה, ט"ו, י').
" התשובה הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע וחוקי המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע, שסוף כל הנהגה רעה, הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי. ואחרי הבירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא בעצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו, הרי הוא שם לב לתקן את המצב, לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע, המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה וישובו אליו החיים בכל רעננותם. המדיצינה (=הרפואה) עוסקת בזה אמנם הרבה, אבל לא נשתכללה כפי הנראה עדיין לגמרי עבודה גדולה זו, ולא נמצא עדיין הפתרון הנכון לכל שאלות התשובה הגופנית. עד כמה שיש בגבולות החיים להחזיר לאדם את כל האבוד ממנו מצד החטאים מהרסי הגוף וכוחותיו. לפיכך מעבדות המחקר של מדע הרפואה, הם בתי המדרש של התשובה הגופנית, והרופאים, הם הם ה'מחזירים בתשובה' זו."
עוד כותב הרב קוק, "כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה […] גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא" (אורות, פ').
מצוות השמירה על הבריאות, "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", היא אבן יסוד ביהדות, אף שבגלל טרדות היום יום אנחנו שוכחים אותה לפעמים. רבים מאיתנו, גם אלה המוגדרים כדתיים, צריכים לעבור תהליך של חזרה בתשובה גופנית. הרב קוק כותב שכשחוזרים אליו, חוזרים בעצם אל עצמנו.
