כל הפוסטים של נהוראי מאיר (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

בפרשה הקודמת קראנו על שלושה אותות, שהיה אמור משה לבצע באמצעות מטהו. באחד מהאותות משה התבקש להשליך את המטה ולהפכו

מהרגע שבו מתגלה הקב"ה למשה בסנה ומבקשו ללכת למצרים ניתן להבחין בשינוי מהותי באישיותו של משה. בראשית דרכו משה הפגין

פרשיות ויקהל פקודי הן פרשות, המתארות את עשייתו ובנייתו של המשכן. בפרשיות הללו ישנה חזרה על הנאמר בפרשיות תרומה תצוה.

רבים סוברים שיש לחלק את עשרת הדברות לשני חלקים מרכזיים: חמש ראשונות מתמקדות במצוות שבין בין אדם למקום ומצד שני

מכת החושך היא האחת שלפני האחרונה מבין עשר המכות אולם היא גורמת לתפנית משמעותית במגרשו של פרעה. מכת החושך החלה

הטור הרביעי באבני החושן היה מורכב מתַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה. חז"ל אומרים, שאבן ישפה הייתה של בנימין ור' יעקב בן הרא"ש

עוד בהיותה ילדה צעירה לימים עומדת מרים בשיאן של גזרות ומשגיחה על משה על מנת שלא ייפגע חלילה לרעה. ברגע

עוד בטרם הגיע משה למצרים יודע הוא על אפשרות, שמכת בכורות תכה במצרים. זאת ועוד, היא תכה באופן ישיר וכואב

משה בכל כוחותיו מנסה לשכנע את העם ולהכינו לקראת היציאה ממצרים. אולם נסיונותיו אינם נושאים פרי והעם נשאר בעמדתו וכפי