כל הפוסטים של הרב ד"ר צחי הרשקוביץ (אונ' בר אילן)

בפרשתנו מצוי אחד מן המקורות הרבים לאיסור צער בעלי חיים (מקורות נוספים נעוצים במצוות שילוח הקן, פריקה מבהמת חברו, ועוד).

בפרשת השבוע אנו קוראים את איסורי אכילת הדם, שחומרתם גדולה ביותר – דין כרת. חומרת הדין נעוצה בכך שהדם הוא

השלחן ערוך (אורח חיים תס,א) פוסק שאין לשין מצות מצוה, או אופים אותן על ידי גוי, או מי שאין בהם

פסוק זה מפרשתנו (שמות לה,ג) מוכר וידוע, והוא מוסיף איסור על מלאכת ההבערה, אף שזו נכללה כבר באיסורי המלאכה הרבים

בפרוס הבחירות הקרבות ובאות, עולה שאלה הלכתית קשה למדי, מתוך דברי התורה בפרשתנו. מפורש בתחילת הפרשה (שמות ל,יב-יג): "כִּי תִשָּׂא

פרק שלם (פרק שני ממסכת בבא בתרא) ייחדה המשנה לחובת ההרחקה של אדם מנכסי חברו, בשביל למנוע הפרעה של סדר

בתחילת פרשתנו אנו קוראים על התפנית המפתיעה שיוזם הקב"ה בתוואי הבריחה של עם ישראל ממצרים. במקום ללכת בדרך הישרה, החוצה

הגמ' שבת (פח, א) מתארת תיאור פנטסטי של מתן תורה: " 'ויתיצבו בתחתית ההר' – אמר רב אבדימי בר חמא