בפרוס הבחירות הקרבות ובאות, עולה שאלה הלכתית קשה למדי, מתוך דברי התורה בפרשתנו. מפורש בתחילת הפרשה (שמות ל,יב-יג):
"כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'."
רבנו בחיי ב"ר אשר, מחבר הפירוש המפורסם על התורה העיר והאיר על סיבת הנגף המוזכרת בפסוק:
"וגלה לך הכתוב כי העם הנפרט במנינו, כל אחד לגלגלותם, הנה הוא מושגח מבעל ההשגחה יתעלה, וכל מעשיו נפרטין לפניו, ואז יחול הנגף, מה שאין כן בתחלה, שהיה ענינו נמשך בכלל הרבים. אבל עתה, בהיות כל יחיד ויחיד, וכל מעשיו נפרטין – אי אפשר מבלתי עונש…".
המעבר ממעמד של רבים, צבור, כלל, למעמד של יחיד, מחייב דקדוק גדול יותר בדין, בחינה מפורטת של מעשי היחיד. לכן יש להמנע עד כמה שאפשר מלהעמיד אדם מישראל כיחיד, וכן יש להמנע מלמנות את ישראל, כי כאשר הם עומדים במספר מדוקדק, כל אחד עומד לעצמו (לעקרון זה ישנם יישומים הלכתיים רבים, כדוגמת חשיבות תפילה במנין, כל הדברים שבקדושה שמחייבים עשרה, ועוד).
אולם, מה ניתן לעשות כאשר צריך לבצע מפקד אוכלוסין מדוקדק, לצרוך שאלות של השקעה בתשתיות, רפואה וחינוך? האם מותר להשתתף בהצבעה לכנסת ישראל או לרשות המקומית, הלא בהצבעה זו נמנה כל אחד בנפרד, ואנו אף זוכים לפירוט מלא של מספר המצביעים לכל מפלגה?!
שאלות אלה הובאו לפתחו של אחד מגדולי הדור, הלא הוא הרב יהודה אליעזר וולדינברג שליט"א, בעל שו"ת ציץ אליעזר (=צי"א). בחלק ז סימן ג ייחד הצי"א קונטרס שלם בן שמונה פרקים לשאלת מפקד האוכלוסין, ובין בתרי הדיון, עוסק הוא גם בשאלת ההשתתפות בבחירות.
לאחר דיונים ארוכים וממצים בשיטותיהם של גדולי עולם, מגיע הצי"א למסקנה שאין להתיר מפקד אפילו באמצעות מתן של מחצית השקל וכדומה, אלא לצורך מצוה.
מכח כך התיר לראש מחלקת העליה בסוכנות היהודית לפקוד את יהודי הארצות שהיה צורך להעלותם ארצה, שכן מדובר במצוה שאין גדולה ממנה. אך גם שם כתב שעדיף היה לא לערוך את המפקד על דפים חלקים, כי אם להכין מראש טפסים המגדירים את תכלית המפקד (חלוקת תלושי מזון, מתן סרטיפיקטים לעלייה), ובבוא העת רק למלא את פרטיהם של האנשים, ולא למנות אותם ממש. כך, באמצעות מתן תוכן תכליתי יותר למפקד, ניתן לבצע ספירה ממילא, בלא שהוגדרה פעולת מנין של ישראל.
לבסוף, ביחס להשתתפות בבחירות, מביא הצי"א מספר נימוקים נוספים להקל:
ראשית, מאחר שישנם קולות פסולים או כאלה שנפסלים בעקבות חשש לזיופים וכיו"ב, עולה שלא מתקבל המנין המדוייק של האנשים שהצביעו בבחירות. מעבר לכך, מטרת ההצבעה אינה מנין האנשים, כי אם קבלת חוות דעת מהציבור על האופן שבו תנוהל המדינה בשנותיה הקרובות. נימוקים נוספים שניתנו היו השתתפותם של נכרים בבחירות, המלמדת שלא מונים כלל את ישראל אלא את הגוף הבוחר, שאינו מורכב רק מעם ישראל.
על כל אלה מן הראוי, לענ"ד, להוסיף נימוק שלא נכנס לדברי הצי"א, אך יחד עם זאת נדמה שיש בו מן האמת, לפחות לפי השקפת עולמי. אחת לארבע שנים (או פחות) מזמן לנו הקב"ה הזדמנות נפלאה לעצב את דמותה של מדינתנו, לשוות לה אופי מיוחד, ולהציב בפניה מטרות וסולם ערכים. אף שנדמה לעתים שההצבעה חסרת משמעות, והשפעתו של קול אחד קלושה ביותר, אין הדבר כן. ההשתתפות בבחירות מבטאת מעלה גדולה של קבלת אחריות על גורל האומה ועל מצבה, ומשקפת נכונות להירתם למשימות בעלות אופי לאומי, ולא רק כאלה שיש בצידן רווח אישי. אין להקל ראש במתת גדולה כל כך שמעניק לנו רבון העולמים, אחר שהביא אותנו לארצנו סוייע בעדנו לבנות את מדינתנו.
חובה להשתתף בבחירות לא רק בשל ההשפעה על כלל הציבור, כי אם בהבנת המשימה האישית, ושייכותה למשימה הלאומית, של עיצוב דרכה של המדינה. הבחירות אינן אלא פתח למעשים גדולים יותר, ולהשפעה משמעותית יותר, שיכול כל אחד להקרין על סביבתו.
כי תישא תשס"ו