כל הפוסטים של ד"ר יצחק קניגסברג

כאשר בני ישראל שבים ממלחמת מדיין ואתם שבויות המלחמה, קוצף עליהם משה: "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר

קדושים תהיו – האסוציאציה הראשונית למקרא הציווי היא , שבכדי לקיים צו אלוקי זה, יש למסור את הנפש על קידוש

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ולא נאמר: ועשו לי משכן, או לחילופין: ועשו לי בית מקדש. פסוק זה נראה במבט

יעקב ויוסף, שלא כאברהם ויצחק, עברו תהליך חניטה טרם הקבורה. בימינו, כאשר מקובל לקבור את המת בפרק הזמן הקצר ביותר

הביטוי "החלום ושברו" מופיע במלחמת גדעון עם מדין, כאשר חייל מצבא מדין סיפר את חלומו לרעהו: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת

הפרשה מתארת אונס ברוטאלי של דינה בת יעקב על ידי מושל האזור: "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת

כאשר רחל אמנו לא יכלה ללדת כי עקרה הייתה, היא ביקשה מיעקב: "הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי

בלידת יעקב ועשיו כתוב: "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ" (בראשית כד',כה'), ואילו בלידת פרץ וזרח בני תמר ויהודה כתוב:

בפרשת השבוע מתוארים מותם של אברהם ושרה בצורות שונות. אצל שרה כתוב: "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע" (בראשית כג',ב'), ואילו אצל