הצטרפות ליהדות מתוך פחד? אתגר הגיור ח': תולדות הגיור בישראל-תקופת המקרא
בסיום הטור הקודם, עסקנו בגישה הבדלנית המזוהה עם עזרא ונחמיה בירושלים של הבית השני במחצית המאה החמישית לפנה"ס במאבקם להוצאת
בסיום הטור הקודם, עסקנו בגישה הבדלנית המזוהה עם עזרא ונחמיה בירושלים של הבית השני במחצית המאה החמישית לפנה"ס במאבקם להוצאת
אתגר הגיור ז': תולדות הגיור בישראל-תקופת המקרא, המשך בסיום הטור הקודם, עסקנו בדמיון ובשוני שבין ה"גר" לבין ה"אזרח" במקרא. כאמור,
אמנם התורה אסרה על התבוללות עם בני עמים אחרים, אך התנ"ך מראה שלא יהודים בפועל הצטרפו לעם ישראל כדבר שבשגרה
יש מגמה של הפרטה של שירותי הדת בישראל על ידי גורמים אורתודוקסים ציונים דתיים שבאה לידי ביטוי גם בכשרות של
כפי שראינו בטור הקודם, בעקבות ועדת נאמן התבסס מעמדם של בתי הדין המיוחדים לגיור, שבהם גם אם המיועדים לגיור נדרשו
הניסיון המשמעותי ביותר לתת מענה לאתגר הגיור היה בהקמת הוועדה בראשות שר האוצר דאז, פרופ' יעקב נאמן, על ידי ראש
הציונית הדתית לא העמידה את אפשרות הגיור עפ"י הגישות היותר מקלות הקיימות בהלכה כדרישת "ייהרג ואל יעבור" כפי שנאמר במאמר
בגיליון הקודם הצעתי תכנית מפורטת לאמנה מחודשת ביחסי דת ומדינה בישראל. בין הסוגיות שהעליתי הייתה הסדרת סוגיית הגיור באופן ממלכתי
ההרכב הייחודי של הממשלה הנוכחית, הוא זמן נדיר לאפשרות יצירת אמנה חדשה ביחסי דת ומדינה בישראל. היא תתבסס על אמנות
במערכת פוליטית ומשפטית אזרחית דמוקרטית, משמעות שלטון החוק היא בשני מימדים: המימד הסמכותי הכפייתי והמימד החינוכי הנורמטיבי. אזרח שומר חוק
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון