תביעה מעצמנו
"…אם בקשת להקריב קרבן לא תגזול לאדם כלום, למה? כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה – ואימתי אתה
כל הפוסטים של הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)
גבולות ההכלה
בשבוע האחרון התקיים דיון באחת הישיבות המתחדשות בארצות הברית בשאלה האם תינתן למיידוף – האחראי לאונאה שהיא כנראה הגדולה ביותר
פתח פיך לאלם
קולם של הרווקים והרווקות המבוגרות החל להישמע. כיוון שהחל להישמע – הוא הביא לניסיון להתמודדות עם המציאות הזו בדרכים שונות,
שורש הקורבנות
ראשונים רבים ביקשו לתרגם את הקורבנות לשפה רציונאלית. שתי שאלות הטרידו אותם. ראשונה בהן היא השאלה התיאולוגית – כיצד ניתן
כמה מילים על יום הולדת
כמה מילים על ימי הולדת: פרשת "החודש" קובעת את ריטואל החיים הציבורי שלאורו אנו חיים. התורה מצווה על עם ישראל
אתה בחרתנו
תפילת המועדים רווית ההכרזה המיוחדת הזו "אתה בחרתנו מכל העמים", ועל אף שאנו שבים עליה בכל יום ("אשר בחר בנו
הבטחות צריך לקיים
מבחינה משפטית, כל ההבטחות שניתנו לפני הבחירות אינן מחייבות איש. יש לכך סיבות רבות. החוק אינו קובע כי ההבטחות האלה
על גאולת התורה
קיומה של מדינת ישראל ושגשוגה ממשיכים לאתגר את עולם התורה. לאחר שנים רבות של גלות, בהם הגענו לפסגות בתחום הפסיקה
השבת הציבורית
הפולמוס על אופייה הציבורי של השבת בישראל מחייב, כמו בכל דיון הראוי לשמו, עשיית סדר לוגי בנושאים העומדים על הפרק,