המינקת עשתה את שלה והיא צריכה ללכת
בים הפסוקים של מעשי ספר בראשית, נחבאות לעתים מרגליות יקרות ערך. על אף שלעתים נעלמות הן מן העין, נושאות הן
בים הפסוקים של מעשי ספר בראשית, נחבאות לעתים מרגליות יקרות ערך. על אף שלעתים נעלמות הן מן העין, נושאות הן
הויכוח המתמשך, הבלתי נגמר, על "תנ"ך בגובה העיניים" לא שכך, ועתיד לפרנס עוד הרבה מלומדים. אך על דבר אחד לא
מעשה אבות – סימן לבנים. לא רק לעניין הטוב, אלא גם לעניין הצרות והתלאות. כאברהם אביו, גם חייו של יצחק
הלומד את ספר בראשית בעיניים תמימות מגלה בו מעשים רבים שעשויים להיראות בעיניו כמעשי עוולה נוראיים, החושפים אי צדק משווע.
ארץ ישראל נקנית ביסורים. גם לאחר שעמד בניסיון הגדול, עזב את ארצו, מולדתו ובית אביו והגיע לארץ ייעודו, אין אברהם
"מי יעני ומי יעשר". תעודת סוף השנה של מדינת ישראל היא תעודת עניות. בשבוע החולף פרסם הביטוח הלאומי את ד"וח
במרכז הדרמה המתחוללת בשליש האחרון של ספר בראשית, נפרשת מסכת היחסים המורכבים, הבעייתיים והסבוכים בבית יעקב אבינו. המחנאות השוררת בו
"מעשה אבות – סימן לבנים". חייו של יעקב אבינו עומדים בסימן העימות, מאבק בלתי פוסק באויביו ושונאיו. אך ביקש לישב
אחד הקטעים הידועים בפירוש רש"י לתורה, הוא פירוש שנתפרסם דווקא בשל מה שאין בו, ולא בשל מה שיש בו. "וישלח
"מעשה אבות", כידוע, "סימן לבנים הם". כך, בעניינים שברומו של עולם, וכך בעניינים שלכאורה נראים שוליים בעינינו. פרשת חיי שרה