כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

חג הפורים מעורר לא פעם תהיות אצל מי שמצוי בעולמה של מורשת ישראל. בעוד ששאר החגים מתבטאים בתפילה ובריבוי הלכות,

ספר ויקרא, "ספר הכהונה", פותח במסכת ארוכה של דיני הקורבנות. בעיני רבים מבני דורנו נראים אלה כדבר זר ומוזר, וכבר

חודש ניסן וחג הפסח הבאים עלינו לטובה מתייחדים במצוות הרבה. ביניהן בולטת – בנוסף לחובה הכללית המוטלת בכל ימות השנה

בשעה שכולם עסוקים בניתוחים ובפרשנויות על אירועי השבוע האחרון ותוצאות הבחירות, אני רוצה דווקא לספר על דמות מופת, שלפני מספר

עשרה קבין של חומרות ירדו לעולם, ומכל מועדי השנה, נטל חג הפסח עטרה בראשם. גם יהודים שבמשך שאר ימות השנה

כשהיינו ילדים קטנים, ביקשה מאתנו המורה לצייר פתגמים באותיות גדולות על בריסטול, כדי שניתן יהיה לקשט בהן את קירות בית

בין שתי צפירות אנו נעים בשבוע הזה. צפירת יום הזיכרון לשואה ולגבורה וצפירת יום הזיכרון לחללי צה"ל, כוחות הביטחון ופעולות

בימי העצמאות, לאחר התפילה החגיגית שלוותה באמירת "הלל", נהג מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת "הר עציון", ללמד שיעור מעמיק

עשרה קבין של חומרות ירדו לעולם, ומכל מועדי השנה, נטל חג הפסח עטרה בראשם. גם יהודים שבמשך שאר ימות השנה

אחת הסוגיות החשובות על סדר היום החברתי בעולם בכלל, ובישראל בפרט, היא ההתייחסות לאנשים עם מוגבלות. בעניין זה עברה מדינת