כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

צרת רבים, אומר הפתגם,חצי נחמה. אולי. אך פתגם זה בוודאי אינו משקף את כל עולמה של מורשת ישראל. בתורת ישראל,

לפני שנים אחדות שמעתי מיבי יעקב, איש ירושלים, את אחד השיעורים הטובים ביותר בתיאטרון החיים. שיעור שמוכר לכל במאי מתחיל.

אחד הקטעים הבולטים בפרשת הביכורים הוא "וידוי הביכורים", שמהווה מעין תפילת הודאה ושבח על כך שזכה אדם להביא ביכורי פירותיו

אחד המאפיינים הבולטים של המשפט העברי, שהשפיעו השפעה מכרעת על דרך התפתחותו עד ימינו, הוא ניסוחו "על דרך המקרה" (מה

אחת הסכנות הגדולות שניצבות לפתחו של כל מנהיג היא גבהות הלב ורמות העיניים. כיוון שעלה אדם לגדולה, עלול הוא ליפול

אחת הברכות-הבקשות השגורות על כל פה, היא זו הנאמרת בברכת המזון: "ונא אל תצריכנו, ה' א-לוהינו, לא לידי מתנת בשר

דרכו של עולם שכל מערכת חברתית, ולרוב גם משפטית, נוהגת כבוד בחכמיה ובעשיריה, שועי עם ותקיפי הקהל. מבחנה האמיתי של

בעולם הדתי בן ימינו, קיימת לא אחת נטייה לראות הכל בצבעי שחור-לבן. תופעות שונות, כמו גם תכני הלכה שונים, נתפשים

מעשה קמצא ובר קמצא שולב ב"אגדות חורבן", המופיעות בתלמוד הבבלי, במסכת גיטין (דפים נה-נז), המבקשת להציע פשר לחורבן הבית. קצרו