כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

בתורה אין זכר מפורש למתן תורה דווקא בשבועות (וחכמים אכן נחלקו בדבר התאריך המדויק של קבלתה). אופי החג מתמקד בפן

משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע. חילופי הנהגה הם תמיד מאורע מכונן. כך, במיוחד, בעולם העתיק, עולמם של מלכים, כאשר

מאז ומתמיד, הילכו קוסמים קסמים על בני אדם. ניחוש וכישוף, הוצאת שפנים מהכובע, חיתוך אדם לשניים והחייאתו מחדש, טלפתיה ולהטוטי

בין אם נרצה ובין אם לאו, התקשורת ממלאת בימינו כל חלל פנוי. רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, דואר אלקטרוני, טוויטר, תקשורת סלולארית.

מעמד הר סיני וקבלת התורה ניצבים במוקדו הרוחני-דתי של חג השבועות. סמיכות החג לתחילת ספר במדבר, שמאופיין בחלוקה ל"שבטים" שונים,

בעולמה של תורת ישראל, 'ירושלים' מעולם לא הייתה שם עיר, אלא משאית כבדת מטען, הנושאת היסטוריה וקדושה, הלכה ואגדה, פילוסופיה

פרט לחריגים בודדים, התורה אינה מרבה בתיאורי לידתם של אישי המקרא. אך תיאורי הקבורה, הבכי, האבל והמספד על פטירתו של

בזכות בנות צלפחד ומאבקן העיקש, הייתה פרשת פינחס לפרשה אהודה על התובעים צדק ושוויון מגדרי. לצד הישג זה מסתתרת גם

במשפט זכויות האדם המודרני, נחשבת הזכות לפרטיות חדשה יחסית. בניסיון לאתר את עקבותיה במשפט העברי, מציינים רבים את אחד הפסוקים

אחת הסוגיות החשובות על סדר היום החברתי בעולם בכלל, ובישראל בפרט, היא ההתייחסות לאנשים עם מוגבלות. בעניין זה עברה מדינת