כל הפוסטים של פרופסור אבי שגיא (מכון שלום הרטמן ואוניברסיטת בר אילן)

פרק ס"ג בית המשפט המאשר לרשויות לבדוק את מניעי המתגייר נעשה, כביכול, לזרועה הארוכה של ההלכה. כנראה סבר שמניעי המתגייר

פרק ס"ב בפרק הקודם ראינו שהטענה היסודית שלפיה אפשר לבדוק את כנות מניעי המתגייר מבוססת על ההנחה שיש ריבוד בחיי

פרק ס"א בפרק הקודם עמדנו על ההיסטוריה של המונח 'כנות', עלייתו וירידתו. למרות האמור, המונח "כנות" שגור בשיח היומיומי, והוא

הקביעה המשפטית, שלפיה מוסמכת רשות מדינתית לבדוק את כנות מניעי המתגייר כתנאי להענקת אזרחות ישראלית, מחייבת דיון ביקורתי. בפרקים הבאים

פרק נ"ט בפרקים קודמים עסקנו בבחינה מקיפה של מעמד מניעי המתגייר בהלכה. ראינו כי המסורת ההלכתית הקלאסית אינה מייחסת משקל

פרק נ"ח הדאגה לעתיד הקהילה היהודית היא אחד השיקולים המרכזיים בנושא הגיור. נישואי תערובת הם תופעה נרחבת בעם היהודי. שאלת

נוכרייה הנשואה ליהודי, על-פי ההלכה ילדיה אינם יהודים. מקביעה הלכתית זו נובעת, לכאורה, המסקנה שלבית-דין אין אחריות כלפי ילדים אלה.

מגמה חשובה בהלכה המתמודדת עם שאלת מניעי הגיור מדגישה את חשיבות ההתייחסות לילדים הנולדים לזוגות מעורבים. לפי עמדה זו יש

חכמי הלכה רבים קבעו שיש לגייר גרים שמניעיהם אינם לשם שמיים, בגין השיקול של  "שעת הדחק". כלל הלכתי קובע: "שעת

פרק נ"ד בפרק הקודם ניתחנו את המחלוקת בדבר אחריותו של בית הדין לגיור. ראוי לציין שחלק מהפונים לגיור הם זוגות