מוסריות ומצוות התורה
הפרשנים עסקו בהשוואה שבין התיאור של מעמד הר סיני בספר שמות ובין התיאור שבפרשתנו, ובהשוואה שבין עשרת הדיברות כאן ושם.
הפרשנים עסקו בהשוואה שבין התיאור של מעמד הר סיני בספר שמות ובין התיאור שבפרשתנו, ובהשוואה שבין עשרת הדיברות כאן ושם.
דברי הפרידה של משה רבנו כוללים תוכחה על הכשלים וההתנהלות של עם ישראל בכל התחנות בהם עבר מאז יציאת מצרים.
"לא יאבה ד' סלוח לו. כי אז יעשן אף ד' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה
מזמור ל'תודה', למילה קטנה וצנועה שעולמות שלמים תלויים בה, וביכולתה לחולל פלאים. למילה שמשנה את האקלים החברתי, למקום שנעים לחיות
כמה מופלאה ורבת אצילות היא מידת הרחמים והחמלה. ביכולתה להבקיע את החומות הגבוהות והעבות של ה'אני' הרואה רק את צרכי
בפרשתנו מצווה התורה על הצדקה: "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך וגו', לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך
לאחר שהתורה חוזרת על מעמד הר סיני ועשרת הדברות, מובאת פרשת קריאת שמע. פרשה שאנו מצווים לקרוא פעמיים ביום, כמצוות
בנאום הפרידה חוזר משה רבנו, ה'רועה הנאמן', על חלק מהמצוות ומוכיח את עם ישראל, על כשלונות העבר. אנו מכירים, להבדיל,
בפרשתנו אירוע אסטרטגי יוצא דופן. מלך מואב חש מאויים מהתקרבות ישראל לארצו, שמא יהיה גורלו כגורל האמוריים. ב'הערכת המצב' האסטרטגית
בפרשתנו מצווה התורה על מצוות השבת אבידה: "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם, השב תשיבם