כל הפוסטים של הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')

בתקופה האחרונה אנו עדים להתגברות הביקורת על ישראל בעולם, שבאה לידי ביטוי בהתעצמות המגמה להחרים את ישראל. אנו מוצאים את

הבדיחה מספרת שמשה רבנו הודיע לעם ישראל מראש על התאריך של מתן תורה. הייקים הגיעו שבוע קודם, לכן הם קיבלו

מכל הברכות שבירך בלעם את ישראל נראה שהברכה הידועה והשגורה שבכולן היא הפסוק: "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל". פסוק

בהקדמה לספרו הגדול 'עין יעקב' מביא רבי יעקב אבן חביב מדרש עלום שעוסק בשאלה: מהו הכלל הגדול בתורה? דעת בן

הקנאה היא תכונה אנושית טבעית שאין אדם שניצל ממנה לחלוטין. היא מסוגלת להעכיר חייו של אדם שהחיים שלו היו תותים,

כאשר למדתי בצעירותי בישיבה חרדית זכיתי לשמוע דרשות רבות לקראת חג השבועות, וכולן ללא יוצא מן הכלל עסקו בלימוד התורה.

מה גרם לנביאים לקבוע את צום י"ז בתמוז? האבל בתשעה באב מובן שכן הוא על החורבן עצמו. גם את צום

ניסוי צפרדעים מפורסם מספר על שתי צפרדעים, האחת, נזרקה לכלי מלא מים רותחים, קפצה החוצה מיד וניצלה. האחרת הושמה במים

השנה, כמו בכל השנים המעוברות, קוראים את פרשת "בהעלותך" מיד לאחר חג שבועות, וסמיכות זו מזמנת לנו השוואה מאלפת למגילת

בימי שפוט השופטים ניצב עם ישראל בפני משבר כפול והדבר בא לידי ביטוי בכפל המילים: "ויהי" שפותחות את מגילת רות: