סיפורה של גאולת הדעת
רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (תקמג-תרא), הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא או ה'בני יששכר' על שם ספרו, היה אדמו"ר חסידי
רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (תקמג-תרא), הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא או ה'בני יששכר' על שם ספרו, היה אדמו"ר חסידי
רבי מנחם נחום (טברסקי) מטשרנוביל (1730-1797), הידוע גם בשם ה"מאור עיניים" על שם ספרו, היה תלמידו של הבעל שם טוב
רבי משולם זוסיא מאניפולי (1730-1800), המכונה הרב ר' זושא, היה צדיק חסידי בראשית תנועת החסידות. תלמידו של המגיד ממזריטש ואחיו
רבי שניאור זלמן מלאדי (1745-1812), המכונה גם "האדמו"ר הזקן" ו"בעל התניא", היה אדמו"ר חסידי שייסד את חסידות חב"ד. הוא היה
אחד המאפיינים היסודיים של ההגות החסידית הוא האופן שבו היא קוראת את התורה כמתחוללת בתוך עולם הנפש פנימה. דוגמה יפה
בפרשתנו מתירה התורה לבני ישראל לשחוט ולאכול בשר בארץ ישראל גם שלא במסגרת הקרבת קורבן: "כִּֽי יַרְחִיב ה' אֱלֹקיךָ אֶֽת